איך מתנהל משפט פלילי?

המשפט הפלילי הוא משפט מורכב הכולל הליכים והליכים משניים רבים. השלב הראשון הוא החקירה הפלילית והשלב השני הוא המשפט הפלילי.

אבני הדרך במשפט הפלילי – מרגע כתב האישום ועד להכרעת הדין 
לאחר ביצועה של העבירה, מנהלת המשטרה חקירה ופותחת במקביל תיק פלילי.
המשטרה אוספת ראיות נגד החשוד או החשודים במעשה. מבצעת מעצרים של חשודים, חיפוש בבתים או ברכבים לאחר קבלת צו מיוחד מבית המשפט, גובה עדויות מעדי ראיה, נוטלת אמצעי זיהוי כמו דגימות DNA או טביעות אצבע. בתום החקירה הפלילית קצין משטרה יכול לתת הוראה לסגור את התיק או לחילופין להעביר את התיק על כל ממצאיו לפרקליטות, לתביעה המשטרתית או לגוף התובע להמשך הטיפול. אם הצטברו די ראיות נגד החשוד יוגש נגדו כתב אישום. אם מדובר בעבירה מסוג פשע, זכאי החשוד לשימוע וכך החשוד יאמר את גרסתו, הוא ינסה לשכנע את התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום או להגיש כתב אישום קל יותר. על פי מידת הצלחתו של השימוע יוגש כתב האישום.
עם הגשת כתב אישום, התביעה יכולה לדרוש את מעצרו עד תום ההליכים. במקרה כזה, יישאר החשוד במעצר עד סיום המשפט הפלילי או עד מקסימום פרק זמן של תשעה חודשים.
עם תחילת המשפט הפלילי יזומן הנאשם לישיבה הנקראת "ישיבת הקראה". כאן הוא ישיב לכתב האישום ויאמר אם הוא מודה בעובדות המיוחסות לו או הוא כופר בהן.
אם הנאשם לא הודה, יחל המשפט, יוצגו הראיות על ידי התביעה ועל ידי ההגנה. בתום המשפט יסכמו הצדדים את המשפט ולאחר מכן יכריע בית המשפט את הדין. אם הוחלט לזכות את הנאשם, זה מביא לסיומו של המשפט, אך אם הורשע יחל שלב ה"טיעונים לעונש". הצדדים יטענו את דעתם לגבי היקף העונש, ההגנה תגיש סיבות להקלת העונש והתביעה תגיש סיבות להחמרה בעונש.
> ההבדל בין התביעה המשטרתית לפרקליטות
התביעה המשטרתית מייצגת ברוב המקרים את המדינה בתיקים פליליים המתנהלים בבית משפט השלום ובכל הקשור להליכי מעצר ומעצרים עד תום ההליכים. הפרקליטות, לעומת זאת, מייצגת את המדינה בכל ההליכים המשפטיים, לא רק הפליליים. ובנוסף לכך, היא מייצגת את המדינה בערעורים על תיקים פליליים, שטופלו על ידי התביעה המשטרתית.
> הודאה בעבירה – לא מרצון 
אם האדם הודה בביצוע העבירה אך הודאה נגבתה ממנה לא מרצון או שנפגעו זכויות הנאשם על ידי איומים או שלא אפשרו לו להתייעץ עם עורך דין, קיימת לנאשם זכות לביצוע משפט זוטא ובו ינסה הנאשם לשכנע את בית המשפט כי אכן כך היה.
מניעת ההתייעצות עם עורך דין
בשלב החקירה קיימת לנאשם לכאורה זכות חוקית לקבל ייעוץ משפטי. מניעת זכות זו מנוגדת לקבוע בהליך המשפטי וזו פגיעה בכבודו של הנאשם
אי עריכת שימוע על פי החוק יש לבצע שימוע פלילי בעבירות מסוג פשע. זאת כדי שלרשות הנאשם יהיה פרק זמן של 30 יום להגשת בקשה להימנע מכתב אישום, זוהי זכות מהותית במשפט הפלילי ולכן יש לתת לנאשם זכות זו כדי למנוע תוצאות לא ראויות. מה כולל כתב האישום כתב אישום הוא מעין כתב תביעה. הוא כולל את מלוא העובדות המעידות על אשמתו של הנאשם. כולל כל הפרטים כמו תאריך ושעת האירוע, מיהם עדי התביעה ומהו החוק שהפר לכאורה הנאשם. אם בכוונת המדינה לעתור כדי לשלוח למאסר את האדם אם יורשע בפלילים, יש להודיע על כך מראש.
כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים כשמוגשים כתב אישום ובקשת מעצר לחשוד שטרם הורשע בפלילים, יש לוודא שמתקיימים כל הכללים קיומן של "ראיות לכאורה": התנאי הבסיסי למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים הוא, כי יש נגד החשוד "ראיות לכאורה". ראיות שהתביעה תגיש לבית המשפט בהליך העיקרי המאשרות כי קיימת סבירות גבוהה להרשעת הנאשם.
עילת מעצר: חוק המעצרים קובע כי יש צורך בעילת מעצר, כמו לדוגמה פגיעה בעדים או חשש לשיבוש הליכי משפט או לחילופין מסוכנות, כשמדובר בעבירה חמורה מסוג אלימות, שוד, רצח, בטחון, עבירת מין ועוד.
היעדר חלופת מעצר: אפילו קיימות ראיות לכאורה ואפילו מתקיימת עילת מעצר (וגם "מסוכנות"), עדיין חוק המעצרים מחייב את בית המשפט לבחון חלופת מעצר כמו מעצר בית, מעצר אזיק אלקטרוני, או מעצר בערובה.
> עדותו של הנאשם לכאורה
הנאשם אינו חייב לתת עדות אך שתיקתו יוצרת חיזוק לטענות התביעה ולכן ההימנעות ממתן עדות תפגע בו בסופו של דבר כבומרנג.
> טענות שאפשר לטעון כבר בתחילת המשפט
בזמן הקראת כתב האישום יכול הנאשם לכאורה לטעון טענות מקדמיות לסעיף הרלוונטי. כמו, היעדר סמכות מקומית, זיכוי קודם, הגנה מן הצדק, היעדר סמכות עניינית, חנינה, פגם או פסול בכתב האישום ועוד.
> ראיות חדשות שיוצגו על ידי הנאשם
זכותו של הנאשם להציג ראיות בהפתעה, התביעה לעומת זאת מחויבת להציג את מלוא ראיותיה לנאשם בתחילת המשפט.
> עברו הפלילי של הנאשם
התביעה אינה יכולה להציג את העבר הפלילי של הנאשם, למעט אם אמר שאין לו רישום פלילי כאשר בפועל קיים רישום. במקרה כזה תציג התביעה את גיליון ההרשעות שלו.
> שלב הטיעונים לעונש
לאחר הרשעת הנאשם, תטען ההגנה להקל בעונשו ואילו התביעה תבקש להחמיר בעונשו. לכל אחד מהצדדים יהיו טענות ונסיבות להצדקת עמדתו.
> רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי
לאדם שזוכה מעבירה שביצע לכאורה לא יישאר רישום פלילי, גם אם הזיכוי היה מחמת הספק. אם הורשע אדם הרי שיירשם לו רישום פלילי עד שיחול עליו חוק ההתיישנות. מחיקת רישום פלילי במקרה של הרשאה יתבצע לאחר עשר שנים.
> ערעור פלילי
אדם שקיבל בבית משפט השלום עונש חמור לדעתו, על פי נסיבות המקרה, יכול להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית המשפט העליון.