מערכת דיוןהגלובליזציה, מעברי אוכלוסין בין מדינות וקשרי מסחר ענפים בין מדינות הפכו את נושא המשפט הבין-לאומי הפרטי לחשוב מאוד.
לעיתים קרובות אנו נזקקים לקבל חוות דעת או ייעוץ ממומחה לדין זר – דין המדינה שעמה נוצר קשר, אם זה במסגרת ניהול הליך משפטי כלשהו או במסגרת קשרים מסחריים.
חוות דעת מומחה בדין זר
הוראות החוק הישראלי במקרים רבים מציבות דרישה להצגת חוות דעת של מומחה להוכחת דין זר בסוגיה מסוימת.
לדוגמה, על פי חוק הירושה, על עזבון יחול חוק מקום מושבו האחרון של המוריש. לכן, כאשר מקום מושבו של המוריש היה בחו"ל ועזבונו – כולו או מקצתו – נותר בישראל, נדרשת חוות דעת מומחה להוכחת דיני הירושה באותה מדינה בה התגורר המוריש טרם מותו.
על פי חוק אכיפת פסקי חוץ, מבקש האכיפה נדרש להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה שעל פי חוק של המדינה שבה ניתן אותו פסק דין, פסק הדין ניתן על ידי בית משפט מוסמך, פסק הדין תקף, חלוט ובר ביצוע.
בדומה בדיני תאגידים, לעיתים קרובות נדרשת הוכחת קיום התאגיד בחו"ל, תוקפן של ההחלטות וכיו"ב.
אפשר למנות מקרים רבים נוספים בהם נדרשת חוות דעת מומחה.
אף על פי שבחוק אין הגדרה ברורה מי הוא המומחה המוסמך לתת חוות דעת בהליך המשפטי, ההלכה הפסוקה קובעת כי השכלה משפטית שנרכשה באותה מדינה, ועיסוק מתמשך מוכח בפועל בדין של אותה מדינה, מהווים פרמטרים לפיהם נקבעת מומחיותו של עורך דין ישראלי בדין זר.
יעוץ עם מומחה לדין זר במסגרת פעילות עסקית והשקעות בחו"ל
חברות ישראליות רבות מנהלות קשרי מסחר עם פולין ובוחרות להשקיע בפולין במסגרת עסקיהן חובקי העולם.
כל פעילות עסקית בחו"ל – וכך גם בפולין – מביאה למפגש בין מערכות חוק שונות, חושפת את הצדדים לשיטות משפט שונות ולא מוכרות, וגורמת לעתים אף להתנגשות בין שיטות המיסוי השונות.
על כן, כל פעילות עסקית בחו"ל מצריכה הכנה מראש ובדיקות מקיפות טרם ביצועה. התייעצות עם עורך דין ישראלי הבקיא בדין של אותה מדינה בטרם יציאה להשקעה, עשויה למנוע טעויות רבות, לעתים קריטיות, שאחר כך קשה – אם כלל אפשרי – לתקנן. הייעוץ הנכון מאפשר תכנון אסטרטגי של העסקה, תכנון מס לגיטימי תוך כדי ניצול היתרונות של האמנה למניעת כפל מס הקיימת בין המדינות. לדוגמה האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לפולין מתבססת על עיקרון שעל פיו מס מאותו סוג ששולם באחת המדינות ניתן לקיזוז מהמס המתחייב במדינה השנייה, וכך לא ייווצר כפל תשלום. הואיל ושיעור המס בישראל גבוה יותר משיעור המס בפולין, יהיה על המשקיע הישראלי לשלם לרשות המיסים בארץ את ההפרש בין סכום המס ששולם בפולין לבין שיעור המס הישראלי.
רק עורך דין ישראלי מומחה בדין זר יכול ביעילות ובצורה מיטבית, להכין ולתכנן את הפעילות בחו"ל ולפתור את הבעיות שנוצרות במפגש בין פעילות בישראל ובחו"ל, לסייע בבחירת תאגיד מתאים שבאמצעותו תבוצע הפעילות החדשה בחו"ל ולהתריע על מגבלות החוק הקיימות באותה מדינה לגבי השקעות זרות, היה וקיימות כאלו. לדוגמה בפולין תאגיד זר מחוץ למדינות האיחוד האירופי אינו רשאי לרכוש נכסי דלא ניידי (למעט דירת מגורים) או לרכוש מניות בחברה שבבעלותה נכס דלא ניידי. לכן, יש למצוא פתרון ולהקים חברה מקומית בפולין שהמבנה שלה מתאים לסוג העסקה.
הפרקטיקה המוטעית שבה נוהגים לעתים קרובות, להסתמך על ניסיון עסקי שנצבר בארץ או אפילו על היוועצות עם עורך דין, אך כזה שאינו מומחה בדין הבין-לאומי (באותו דין זר, בחוק ובמשפט של אותה מדינה), גורמת לא פעם לכישלון ועלולה ליצור בעיות שקשה לפתור אותן, אם הדבר אפשרי כלל, מאוחר יותר.
רכישת דירה בפולין
לאחר ספרד וברלין, עכשיו פולין "על המפה" וישראלים רבים, בשל מחירי הנדל"ן הגבוהים בארץ, חפצים לרכוש דירה להשקעה בפולין. פולין נחשבת כמדינה בטוחה, עם כלכלה יציבה כבר עשור שלישי ומטבע חזק . תשואה גבוהה להשקעה ברמת סיכון נמוכה וציפייה לעליית ערך הדירות – אלה הגורמים שהופכים את פולין לכל כך אטרקטיבית. בסכום שבישראל אפשר לרכוש חצי חדר בקושי, אפשר לרכוש בוורשה בירת פולין, דירת שני חדרים וחניה ולקבל תשואה פוטנציאלית של כ – 5% בשנה, לכל הפחות.
מובן שגם בתחום זה אין לוותר על קבלת ייעוץ על ידי עורך דין מומחה בכל הקשור לבדיקת זכויות המוכר ובדירות יד ראשונה על הגנה על כספי רוכשי הדירות.
נושא הדין הזר הוא אחד הסבוכים והמורכבים. כל עיסוק בתחום מיוחד ורגיש זה מחייב התמקצעות בחוק ובמשפט הנהוגים במדינה מסוימת.
נסיון לבצע "העתקה" של מה שידוע ומוכר לנו מהפעילות בישראל, אינו מסייע ולעתים קרובות ההיפך הוא הנכון: הדבר עלול להיות גורם לבעיות וטעויות חמורות.
לייעוץ עם עו״ד מריולה הוואר-טוקר
עו״ד דב לרר: התלמידים יכולים לקבל פיצוי עד סה״כ של 602,000 ש״ח בגין תאונה אישית בבית הספר/תיכון
תלמידי בתי הספר הלומדים במסגרות החינוך השונות מכיתה א' ועד כתה י"ב, מבוטחים בפוליסה מיוחדת לתלמידים המגנה עליהם במקרי ביטוח.
עורך דין דב לרר מייצג תלמידים רבים התובעים את חברות הביטוח, את המוסד לביטוח לאומי וגופים מוניציפליים שונים בגין תאונות שקרו להם.
היקפי הפוליסה
כל אחת מהרשויות המקומיות, המועצות המקומיות והאזוריות השונות ברחבי הארץ, מחויבות להפעיל פוליסות ביטוח עבור כל אחד מתלמידי בתי הספר הלומד במסגרת חינוכית שחלה עליה חוק חינוך חובה. הפוליסה מגנה על התלמיד 24 שעות ביממה , הן בבית הספר והן בבית או ברחוב. כמו כן, הפוליסה הורחבה והיא תחול גם בחוץ לארץ, כל עוד הימצאות התלמיד בחו"ל קשורה בקשר ישיר למוסד החינוכי.
בעת רישום התלמידים לבתי הספר, חשוב לוודא כי אכן קיימת פוליסה תקפה עבור התלמידים ושהנהלת בית הספר אכן שילמה דמי ביטוח עבור הפעלת הפוליסה.
תאונה היא מקרה לא צפוי, אקט שקורה בפתאומיות ללא אפשרות להתגונן בפניו או להיערך אליו ושבגינו נגרם נזק לאותו תלמיד.
כאמור, על התאונה לגרור בעקבותיה פציעה בדרגות שונות המצריכה טיפול רפואי ולכן על חברת הביטוח חלה החובה לפצות את התלמיד בגין הנזק שנגרם לו. במקרים רבים התלמידים מפסידים ימי לימוד רבים בעת ההחלמה בבית החולים או בבית, הפציעות מצריכות לעתים ניתוחים והיערכות מיוחדת של התלמיד ובני ביתו. ההורים מפסידים ימי עבודה רבים והתלמיד מפסיד ימי לימודים רבים.
על התלמיד לשמור את כל התיעוד הרפואי ולהציגו בפני עורך דינו, אשר ישמש אותו בתביעת הנזק בגין התאונה.
החרגות במקרי ביטוח
- במציאות העכשווית, תלמידים רבים נפצעים גם בשל מעשי אלימות הקורים בבית הספר ומחוצה לו. אם הפציעה נגרמה עקב מעשה פלילי, כמו לדוגמה שימוש בסכין, הפוליסה אינה מכסה זאת והתלמיד לא יוכל לתבוע את חברת הביטוח.
- הורה שמכה את ילדיו, זהו מקרה חריג, אם יוכח שמדובר בתאונה, יקבל התלמיד פיצוי ואם יוכח שמדובר במקרה פלילי, לא יהיה במקרה זה כיסוי ביטוחי.
- הפוליסה אינה מכסה מקרים של התאבדויות.
- פוליסת התלמידים אינה מגנה על התלמידים במקרי תאונות דרכים לאור העובדה שקיים ביטוח חובה הממלא תפקיד זה.
- במקרה של תאונת דרכים בחו"ל (אלא אם כן, יש הרחבה מפורשת בפוליסה), תאונות עבודה- הגורם המטפל בכך הוא המוסד לביטוח לאומי, רשלנות רפואית ועוד.
- נכויות שונות, כמו פגיעה או מחלה נפשית אינם מכוסים בפוליסה ואי אפשר לקבל עבורם פיצוי אלא אם הוכח שהסיטואציה הנפשית נוצרה עקב התאונה. רק אם הוכח כך, יקבל הנפגע פיצוי על הנזק.
- אם התלמיד נמצא בחו"ל וחל מקרה ביטוח, הפוליסה תכסה את המקרה רק אם הוא נמצא בחו"ל במסגרת פעילות בית ספרית.
- במצב רגיל, הפוליסה אינה מכסה מקרים של מחלות שונות, אלא אם כן, המחלה פרצה עקב התאונה באופן ישיר.
פיצוי כספי
הפוליסה מכסה במקרי הביטוח השונים נזק שהפיצוי המקסימלי בגינו הוא בסך כ- 402,000 ₪.
- לא ישולם פיצוי בגין נכויות כמו לדוגמה צלקת שתישאר לכל החיים ותיצור נכות אסתטית, אלא אם ועדת החריגים אישרה פיצוי במקרה חריג זה.
- כל תלמיד שנקבעה לו נכות שהיא מעל 5% – זכאי לקבלת פיצוי.
- גם תלמיד שלא נקבעו לו אחוזי נכות לצמיתה, אך נגרם לו שבר או נזק אחר רשאי לתבוע את חברת הביטוח בגין פגיעה זו, בהתאם לסעיפי הפוליסה, לגבי זכאות בגין נכות זמנית והחזר עבור הוצאות רפואיות ( למעט מקרים בהם- יש מקור אחר שישלם ההוצאות הרפואיות לפי חוק, סכום יומי עבור נכות זמנית שווה ל- 213 ₪ לכל יום החל מיום התאונה בתנאי שיש מינימום 45 ימים רצופים והתשלום עד 3 חודשים.
- כך למשל, קביעת אחוזי נכות בשיעור 10%, בעקבות חוות דעת של מומחה על הפגיעה- מקנה פיצוי שערכו 10% מגובה הפיצוי המקסימלי דהיינו 40,200 ₪ .
- מעבר לסכום המרבי בסך כ- 402,000 ₪ (בגין 100% נכות לצמיתה), קיימים מקרים חריגים שבהם יש החלטה להעניק לנפגע גם מענק [תוספת] חומרה, כשאחוזי הנכות לצמיתה גבוהים מ- 80%. אז, אותו נפגע יקבל תוספת של כ- 50% משווי הנכות לצמיתה, עקב סעיף ההחמרה (מעל 80% נכות רפואית,לצמיתות). היקף הפיצוי המקסימלי בגין מענק החומרה הוא כ- 200,000 ₪ (כ- 50% תוספת לצמיתות). סה"כ כ- 602,000 ₪.
- בכל מקרה לא יהיה פיצוי בגין פוליסת תלמיד, שערכו הוא למעלה מ – 602,000 ₪, בגין הנכות הצמיתה.
- במקרה של מוות, עקב תאונת תלמידים, ישולם פיצוי כספי בסך של כ- 150,000 ₪.
מועדי הגשת תביעות לחברות הביטוח
במקרי תאונות, אפשר להגיש תביעות לחברות הביטוח במהלך השנים שבהם שהו התלמידים במסגרות החינוכיות השונות. ולעניין ההתיישנות- 3 שנים נוספות, מהמועד שבו הנפגע בגיר (בן 18), ועד גיל 21. לאחר מכן, אין אפשרות לתבוע את חברות הביטוח על מקרי תאונות שחלו במסגרות שנות הלימודים.
תביעות מצטברות
קיימים מקרים שבהם יש להגיש תביעות מצטברות, קרי שיש מספר גורמים אותם ניתן לתבוע מעבר ובנוסף לתביעה בגין פוליסת הביטוח בגין תאונות תלמידים, עבור מקרה ספציפי.
כך למשל, אם תלמיד מעד בבית הספר כיוון שהמרצפות לא רוצפו כיאות, אפשר לתבוע בנוסף לחברת הביטוח בגין תאונות תלמידים גם את העיריה שלא תיקנה את המפגע בגין רשלנותה בכך שלא דאגה לתחזוקה הולמת ובנוסף לכך לתבוע את משרד החינוך כיוון שמנהלי בית הספר לא דאגו לתיקון המפגע ולא פיקחו על הנושא כך שיבוצע.
כך למעשה, התביעות הן גם תביעות חוזיות כנגד חברות הביטוח (מכוח פוליסת תאונות תלמידים) וגם במצטבר תביעות מכוח עילת הנזיקין נגד כל הגורמים האחרים, בגין רשלנות והפרת חובות חקוקות שגרמו לנזק ולפגיעה, כגון תביעה נגד העירייה ומשרד החינוך.
