התיקון לחוק הנכים היוצר שינוי מהותי בהתנהלות בין חיילים בשירות סדיר, אנשי מילואים וצבא קבע – עו"ד דורית קורץ

התיקון לחוק הנכים היוצר שינוי מהותי בהתנהלות, בין חיילים בשירות סדיר, אנשי מילואים וצבא קבע

החל ביום 27.4.17, נכנס לתוקפו התיקון לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), במסגרת חוק ההסדרים. תיקון זה משנה באופן מהותי את ההתנהלות של אנשי הצבא, המשטרה, השב"ס וכוחות הביטחון המבקשים שיכירו בהם כנכים, מול אגף השיקום של משרד הביטחון וקובע סדרי עבודה חדשים מולם ומול המוסד לביטוח לאומי.

 

עו"ד דורית קורץ, מייצגת חיילים רבים בשרות חובה, בשרות קבע, אנשי שב"ס וכוחות הביטחון, היא בעלת ידע וניסיון של שנים רבות והתיקון לחוק משנה גם את סדרי העבודה שהוגשו על ידי המשרד בעקבות התיקון לחוק.

השינויים בהתנהלות עקב התיקון לחוק הנכים

עד התיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 27.4.2017, פנו הן חיילי חובה והן חיילים בשירות קבע, אנשי שב"ס, משטרת ישראל וכוחות הביטחון, לאגף השיקום של משרד הביטחון, במקרה של מחלה או חבלה שנגרמו להם במהלך שירותם הצבאי, וזאת כדי לקבל הכרה כי הנם נכים באחוזים מסוימים כפי שקבעו הצוותים הרפואיים של משרד הביטחון בהליך זה.

ממועד התיקון לחוק זה, רק חיילי החובה וחיילי כוחות המילואים, ממשיכים לפנות לאגף השיקום באותו המסלול כפי שהיה עד היום. לעומת זאת, חיילים המשרתים בשירות קבע, אנשי משטרה שב"ס וכוחות הביטחון פונים מעתה למוסד לביטוח לאומי שבוחן את מחלתם או פציעתם על פי הקריטריונים שנקבעו בתיקון לחוק.

הצורך לביצוע התיקון בחוק

השינוי נבע מהרצון ליצור התייעלות פרוצדורלית וכספית בטיפול בתביעות על ידי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. הראשון למצוא פתרון שיקל על עובדי אגף השיקום במשרד הביטחון בכמות הפניות למשרד זה, אשר גברה בצורה משמעותית ביותר בשנים האחרונות. עובדי אגף השיקום קרסו תחת העומס הרב של תביעות שגדלו מאד בשנים האחרונות עקב מקרים רבים של פציעות בתאונות אימונים, מבצעים ומלחמות, ובנוסף לכך טיפול באנשי כוחות הביטחון שחלו במהלך שירותם הצבאי.

צורך נוסף שהוביל לתיקון לחוק הנו רצון להתייעלות כספית של האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון על מנת לחסוך חלק מההוצאות הכספיות הרבות הכרוכות בטיפול בנכים שהוכרו על ידי אגף שיקום נכים ולהתמקד בחיילי חובה ואנשי מילואים שנפגעו במהלך שירתום ועקב שירותם הצבאי.

המשך התנהלותם של החיילים בשירות סדיר

התיקון החדש לחוק לא חל על חיילים בשירות חובה ועל אנשי מילואים, הם ימשיכו במסלול הישן ויטופלו על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, כיוון שחיילי החובה מבצעים את שירותם הצבאי על פי חוק, ואנשי המילואים נקראים לשירות כדי למלא משימות מסוימות, על פי צרכי המערכת.

מתנדבים ומועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) 

מועמדים לשירות צבאי (מלש"ב) שנפגעו במהלך אימונים כחלק מהכנתם או מיונם לשירות חובה, יטופלו גם הם על ידי אגף השיקום. ההכרה מותנית בסוג הפעילות שבוצעה בעת הפציעה/תאונה. אזרחים אחרים שהתנדבו ליחידות לא מבצעיות בצבא ונפצעו, דינם כמו אנשי צבא קבע, הם יצטרכו לפנות למוסד לביטוח לאומי.

הכרה במקרים מסוימים של אנשי קבע ושל אנשי כוחות הביטחון כנכי צה"ל

אנשי כוחות הביטחון יוכרו כנכי צה"ל, רק אם הם עומדים בקריטריונים המחמירים שנקבעו בתיקון לחוק, כלומר, אם מחלת השירות שלהם נמצאת ברשימת המחלות המוכרות כמחלת שירות או חבלת שירות. המדובר ברשימה סגורה אשר טרם גובשה סופית. בקטגורית המחלות נמצאות מחלות בודדות כמו לדוגמה: זיהום בדם שנגרם עקב מתן דם בתנאי שדה, מחלה בשל קרינה או כתוצאה של חשיפה לרעלים שונים. לגבי חבלת שירות, הכוונה היא רק לפציעה אשר נגרמה במהלך פעילות מבצעית הייחודית לשירות הצבאי.

מה קורה במקרים של החמרת מצב רפואי?

אדם שהוכר כנכה על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון, יישאר במסלול זה ולא יעבור לטיפולו של המוסד לביטוח לאומי. אם חלה החמרה במצבו הרי שעליו יהיה להגיש בקשה מנומקת ומגובה במסמכים רפואיים, להעלאת אחוזי הנכות שלו, לגורמים הרלוונטיים באגף השיקום של משרד הביטחון בהתאם למסלול החוק הישן.

תשלומים של משרד הביטחון מול תשלומים של המוסד לביטוח לאומי.

הפיצוי והקצבאות שניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי הם בסכומים גבוהים יותר מאלו הניתנים כיום על ידי משרד הביטחון. אולם, נכי צה"ל נהנים ממעטפת הטבות לאורך שנים כמו מימון לימודים אקדמאיים, עזרה ברכישת רכב, שיקום במכונים המותאמים להם, והטבות נוספות אשר לא קיימים במעטפת הזכויות שניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי. כך שאם נבצע השוואה כספית של ערך התשלומים בשני המוסדות הללו נגלה שערכם של התשלומים והזכויות ממשרד הביטחון גבוהים יותר באופן משמעותי.

הדרך החדשה של אנשי צבע קבע וכוחות הביטחון

בתחילת התהליך שיעבור איש קבע כדי לקבל הכרה כנכה, תיבדק שאלת המפתח מתי אירעה החבלה או המחלה המזכה אדם זה בהכרה כנכה. אם מדובר באירוע חבלתי שארע לפני כניסת התיקון לחוק הנכים לתוקף או אחריו. אם מדובר באירוע ישן, עליו יהיה לפנות לאגף השיקום של משרד הביטחון. אך אם מדובר באירוע חדש רצוי יהיה להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה ולבחון יחד עמו, אם הוא עומד בקריטריונים שנקבעו בתיקון לחוק בנושא מחלת שירות או חבלת שירות, על מנת לבחון האם הוא עומד בקריטריונים להכרתו כנכה.

חשוב להדגיש, שאין אפשרות לטפל מול שני הגורמים הללו במקביל (משרד הביטחון וביטוח לאומי). וככול שתוגש תביעה במקביל לשני הגופים, המוסד לביטוח לאומי יעצור הטיפול בתביעה עד להחלטת האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון. רק אם אגף השיקום לא קיבל את התביעה, אפשר יהיה לפנות למוסד לביטוח לאומי, וספירת מועד ההתיישנות תחל רק לאחר מתן החלטת אגף השיקום.

חשוב לציין בנוסף, כי ככול שהוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי והמוסד סבור שנכון היה להגישה דווקא לאגף שיקום נכים, על המוסד לביטוח לאומי יהיה להפנות התביעה לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון לצורך בחינת התביעה טרם המשך הטיפול על ידי המוסד לביטוח לאומי.

שוויון בזכויות הנכים

מיום כניסת התיקון לחוק הנכים, זכויותיהם של אנשי צבא קבע, אנשי כוחות הביטחון והשב"ס זהות לזכויותיהם של כל הנכים בישראל וכל התביעות החדשות יטופלו במוסד לביטוח לאומי.

רשלנות רפואית

חיילים שחשים כי נגרם להם עוול והם לא קיבלו הכרה בנכותם בגין מחלה או חבלה שנוצרה בזמן השירות הצבאי על ידי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, יכולים לתבוע את המדינה על רשלנות במסגרת חוק הנזיקין.

תאונות דרכים

חייל בחובה שנפצע בתאונת דרכים בדרכו לבסיס או בדרך חזרה מהבסיס, יוכל לבחור אם לפנות לאגף השיקום של משרד הביטחון או לחילופין להגיש תביעה אזרחית בהתאם לחוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975). איש קבע לעומת זאת, נידרש לאחר התיקון לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך הכרת התאונה כתאונת עבודה ובנוסף יכול כמו כל אזרח להגיש תביעה אזרחית על פי חוק הפלת"ד.