מערכת דיוןבעשור האחרון בוצעו צעדים משמעותיים בתחום איסור הלבנת ההון בישראל. סמכויותיהן של היחידות המשטרתיות כמו להב 433 והיחידות הכלכליות הורחבו והן פועלות במרץ כדי לאתר אזרחים שביצוע פעולות שונות מתחומי הפשע והעבריינות שבעקבותיהן הם קיבלו כספים ולא דיווחו על העסקאות הללו כהכנסות. האזרחים הללו יואשמו בתום החקירה גם בעבירה על החוק וגם בתוצאה שלה, קרי הלבנת הון.
עבירות מקור כלולות בתיקון לחוק, והן לדוגמה סחר בנשק, הימורים, שוחד, רצח, סחר בסמים, פגיעה ברכוש, זנות ועבירות נוספות שבעקבותיהן יוטל על החשוד אישום פלילי, אם יתברר כי אכן ביצע את המעשים הללו. בנוסף לכך, יואשם החשוד בהלבנת ההון שנגזרת ממעשי הפשע שבוצעו.מקבלי הכספים ביצעו את עבירות הלבנת ההון, בדרכים שונות כמו הפקת חשבוניות פיקטיביות, הלוואות, דיווחים שקריים לרשויות המס ודרכים יצירתיות נוספות. אי ההצהרה על קבלת הכספים גוררת גם אי תשלום מס כחוק וזו עבירה נוספת שעליה יוטל על החשוד תשלום אם יוכח כי אכן פעל כך.
במהלך החקירה הסמויה שעורכת לעתים חודשים ואף שנים, מבקשת המשטרה מבית המשפט במעמד צד אחד לאשר את הוצאת צו חילוט המאפשר למדינה לתפוס באופן זמני את ממונו ונכסיו של החשוד כדי שבתום החקירה אפשר יהיה להחזיר, כלומר לחלט לטובת המדינה את מלוא הכספים שהולבנו או את חלקם. עם קבלת הצו, מעקלת המדינה את הנכסים הללו עד תום החקירה.
כשהחוקרים מגיעים למסקנות כי אכן ביצע החשוד מעשה מרמה, עוצרים אותו ומפעילים את צווי התפיסה כדי לבצע בהמשך את החילוט. למרות ביצוע פעולה זו אפשר בנסיבות מיוחדות לשכנע הן את המשטרה הקשובה במקרים חריגים והן את בית המשפט שתפקידו ליצור איזון של המשאבים, לקיים דיון משפטי בנוכחות שני הצדדים כדי לדון בבקשה לבטל עיקולים מסוימים כמו לדוגמה חשבונות בנק השייכים לעסק הפרטי של האישה או להוריהם והם אינם יכולים להתנהל ביום יום ללא חשבון בנק פעיל. אם בקשה זו אינה נענית בחיוב, אפשר להגיש ערר לבית המשפט המחוזי בנושא זה. גם המדינה אינה רוצה להיכנס להוצאות מיותרות ולכן כל בקשה נשקלת באופן מעמיק ומתקבלת החלטה מושכלת בעניין זה.
רוב התיקים לא מגיעים לשלב הכרעת דין אלא מסתיימים הרבה קודם בהסכם פשרה כדי לא להגיע להרשאה ולענישה שמובילים לבעיות רבות הן אישיות והן כלכליות. שני הצדדים מתדיינים על הסכום של הסכם הפשרה ועם קבלת ההסכמות, מתבצע התשלום והתיק נסגר. ברגע שהושגה ההסכמה ובוצע התשלום בפועל, כל נושא החילוט מתבטל והעיקולים מוסרים.
הכספים המשולמים על ידי הנאשמים מנותבים לטובת מימון פעולותיה של המשטרה בתחום הלבנת ההון ומימון הרשות לאיסור הלבנת ההון. כספים שהורווחו בעסקאות סמים ושלמו בגינם כספים בהסכם הפשרה, ינותבו לטובת מימון הגופים העוסקים במאבק בסמים.
שי וולשטיין, עורך דין
שותף בכיר, במשרד וייסבוך וולשטיין עורכי דין, מומחה למשפט פלילי, עבירות מס והלבנת הון
עו״ד וולשטיין הנו סניגור ותיק מזה 20 שנה, חבר לשכת עוה״ד משנת 1997, בוגר הפקולטה למשפטים במכללה למנהל (1996), מומחה למשפט פלילי, עבירות תעבורה, עבירות מס והלבנת הון, עוסק בליטיגציה בכל הערכאות לרבות בבתי דין צבאיים. בנוסף, מכהן עו״ד וולשטיין כחבר הועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין.
במהלך השנים ייצג עו״ד שי וולשטיין במאות רבות של תיקים בארץ וכן יייצג ישראלים רבים שהסתבכו בעבירות בחו״ל, בתיקים בעלי פרופיל גבוה ובתיקים שנוהלו ב״דלתיים סגורות״.
עו״ד וולשטיין ידוע כמי שמייצג במקצועיות ונאמנות ללקוחות, תוך שמירה על דיסקרטיות.
להלן חלק מהפרשות בהן ייצג עו״ד שי וולשטיין :
- ייצוג בכירים בפרשת ״נתיבי ישראל״ בעבירות קבלת שוחד והטיית מכרזים.
- ייצוג בכיר בפרשת הברחת 570 טון בשר והלבנת הון בסך 25 מליון ש״ח.
- ייצוג בעל חברה בעבירת גרם מוות ברשלנות בתאונה.
- ייצוג בעל חברה באי הגשת דו״חות במשך עשור והעלמת מליוני ש״ח.
- ייצוג חברה ומנהלה בעבירות לפי חוק הגז.
- ייצוג עובדי מדינה ומורים בהליכי שימוע בגין חשד לעבירות פליליות.
- ייצוג בעל חברת רכב בעבירות של הונאת המוסד לביטוח לאומי.
- ליווי וייצוג אזרח ישראלי בארה״ב בעבירות הונאה בענף היהלומים.
- ליווי וייצוג אזרח ישראלי בארה״ב בעבירות הונאה בקרן השקעות.
- ייצוג תושבי חוץ בעבירות העדרות מהשירות הצבאי.
- ייצוג בעבירות הטרדה מינית.
- ייצוג בעבירות בטחוניות.
- ייצוג בעבירות אינטרנט וסייבר.
- ייצוג בבתי משפט לתעבורה בעבירות קטלניות.
לייעוץ עם עו״ד שי וולשטיין
עו״ד דב לרר: התלמידים יכולים לקבל פיצוי עד סה״כ של 602,000 ש״ח בגין תאונה אישית בבית הספר/תיכון
תלמידי בתי הספר הלומדים במסגרות החינוך השונות מכיתה א' ועד כתה י"ב, מבוטחים בפוליסה מיוחדת לתלמידים המגנה עליהם במקרי ביטוח.
עורך דין דב לרר מייצג תלמידים רבים התובעים את חברות הביטוח, את המוסד לביטוח לאומי וגופים מוניציפליים שונים בגין תאונות שקרו להם.
היקפי הפוליסה
כל אחת מהרשויות המקומיות, המועצות המקומיות והאזוריות השונות ברחבי הארץ, מחויבות להפעיל פוליסות ביטוח עבור כל אחד מתלמידי בתי הספר הלומד במסגרת חינוכית שחלה עליה חוק חינוך חובה. הפוליסה מגנה על התלמיד 24 שעות ביממה , הן בבית הספר והן בבית או ברחוב. כמו כן, הפוליסה הורחבה והיא תחול גם בחוץ לארץ, כל עוד הימצאות התלמיד בחו"ל קשורה בקשר ישיר למוסד החינוכי.
בעת רישום התלמידים לבתי הספר, חשוב לוודא כי אכן קיימת פוליסה תקפה עבור התלמידים ושהנהלת בית הספר אכן שילמה דמי ביטוח עבור הפעלת הפוליסה.
תאונה היא מקרה לא צפוי, אקט שקורה בפתאומיות ללא אפשרות להתגונן בפניו או להיערך אליו ושבגינו נגרם נזק לאותו תלמיד.
כאמור, על התאונה לגרור בעקבותיה פציעה בדרגות שונות המצריכה טיפול רפואי ולכן על חברת הביטוח חלה החובה לפצות את התלמיד בגין הנזק שנגרם לו. במקרים רבים התלמידים מפסידים ימי לימוד רבים בעת ההחלמה בבית החולים או בבית, הפציעות מצריכות לעתים ניתוחים והיערכות מיוחדת של התלמיד ובני ביתו. ההורים מפסידים ימי עבודה רבים והתלמיד מפסיד ימי לימודים רבים.
על התלמיד לשמור את כל התיעוד הרפואי ולהציגו בפני עורך דינו, אשר ישמש אותו בתביעת הנזק בגין התאונה.
החרגות במקרי ביטוח
- במציאות העכשווית, תלמידים רבים נפצעים גם בשל מעשי אלימות הקורים בבית הספר ומחוצה לו. אם הפציעה נגרמה עקב מעשה פלילי, כמו לדוגמה שימוש בסכין, הפוליסה אינה מכסה זאת והתלמיד לא יוכל לתבוע את חברת הביטוח.
- הורה שמכה את ילדיו, זהו מקרה חריג, אם יוכח שמדובר בתאונה, יקבל התלמיד פיצוי ואם יוכח שמדובר במקרה פלילי, לא יהיה במקרה זה כיסוי ביטוחי.
- הפוליסה אינה מכסה מקרים של התאבדויות.
- פוליסת התלמידים אינה מגנה על התלמידים במקרי תאונות דרכים לאור העובדה שקיים ביטוח חובה הממלא תפקיד זה.
- במקרה של תאונת דרכים בחו"ל (אלא אם כן, יש הרחבה מפורשת בפוליסה), תאונות עבודה- הגורם המטפל בכך הוא המוסד לביטוח לאומי, רשלנות רפואית ועוד.
- נכויות שונות, כמו פגיעה או מחלה נפשית אינם מכוסים בפוליסה ואי אפשר לקבל עבורם פיצוי אלא אם הוכח שהסיטואציה הנפשית נוצרה עקב התאונה. רק אם הוכח כך, יקבל הנפגע פיצוי על הנזק.
- אם התלמיד נמצא בחו"ל וחל מקרה ביטוח, הפוליסה תכסה את המקרה רק אם הוא נמצא בחו"ל במסגרת פעילות בית ספרית.
- במצב רגיל, הפוליסה אינה מכסה מקרים של מחלות שונות, אלא אם כן, המחלה פרצה עקב התאונה באופן ישיר.
פיצוי כספי
הפוליסה מכסה במקרי הביטוח השונים נזק שהפיצוי המקסימלי בגינו הוא בסך כ- 402,000 ₪.
- לא ישולם פיצוי בגין נכויות כמו לדוגמה צלקת שתישאר לכל החיים ותיצור נכות אסתטית, אלא אם ועדת החריגים אישרה פיצוי במקרה חריג זה.
- כל תלמיד שנקבעה לו נכות שהיא מעל 5% – זכאי לקבלת פיצוי.
- גם תלמיד שלא נקבעו לו אחוזי נכות לצמיתה, אך נגרם לו שבר או נזק אחר רשאי לתבוע את חברת הביטוח בגין פגיעה זו, בהתאם לסעיפי הפוליסה, לגבי זכאות בגין נכות זמנית והחזר עבור הוצאות רפואיות ( למעט מקרים בהם- יש מקור אחר שישלם ההוצאות הרפואיות לפי חוק, סכום יומי עבור נכות זמנית שווה ל- 213 ₪ לכל יום החל מיום התאונה בתנאי שיש מינימום 45 ימים רצופים והתשלום עד 3 חודשים.
- כך למשל, קביעת אחוזי נכות בשיעור 10%, בעקבות חוות דעת של מומחה על הפגיעה- מקנה פיצוי שערכו 10% מגובה הפיצוי המקסימלי דהיינו 40,200 ₪ .
- מעבר לסכום המרבי בסך כ- 402,000 ₪ (בגין 100% נכות לצמיתה), קיימים מקרים חריגים שבהם יש החלטה להעניק לנפגע גם מענק [תוספת] חומרה, כשאחוזי הנכות לצמיתה גבוהים מ- 80%. אז, אותו נפגע יקבל תוספת של כ- 50% משווי הנכות לצמיתה, עקב סעיף ההחמרה (מעל 80% נכות רפואית,לצמיתות). היקף הפיצוי המקסימלי בגין מענק החומרה הוא כ- 200,000 ₪ (כ- 50% תוספת לצמיתות). סה"כ כ- 602,000 ₪.
- בכל מקרה לא יהיה פיצוי בגין פוליסת תלמיד, שערכו הוא למעלה מ – 602,000 ₪, בגין הנכות הצמיתה.
- במקרה של מוות, עקב תאונת תלמידים, ישולם פיצוי כספי בסך של כ- 150,000 ₪.
מועדי הגשת תביעות לחברות הביטוח
במקרי תאונות, אפשר להגיש תביעות לחברות הביטוח במהלך השנים שבהם שהו התלמידים במסגרות החינוכיות השונות. ולעניין ההתיישנות- 3 שנים נוספות, מהמועד שבו הנפגע בגיר (בן 18), ועד גיל 21. לאחר מכן, אין אפשרות לתבוע את חברות הביטוח על מקרי תאונות שחלו במסגרות שנות הלימודים.
תביעות מצטברות
קיימים מקרים שבהם יש להגיש תביעות מצטברות, קרי שיש מספר גורמים אותם ניתן לתבוע מעבר ובנוסף לתביעה בגין פוליסת הביטוח בגין תאונות תלמידים, עבור מקרה ספציפי.
כך למשל, אם תלמיד מעד בבית הספר כיוון שהמרצפות לא רוצפו כיאות, אפשר לתבוע בנוסף לחברת הביטוח בגין תאונות תלמידים גם את העיריה שלא תיקנה את המפגע בגין רשלנותה בכך שלא דאגה לתחזוקה הולמת ובנוסף לכך לתבוע את משרד החינוך כיוון שמנהלי בית הספר לא דאגו לתיקון המפגע ולא פיקחו על הנושא כך שיבוצע.
כך למעשה, התביעות הן גם תביעות חוזיות כנגד חברות הביטוח (מכוח פוליסת תאונות תלמידים) וגם במצטבר תביעות מכוח עילת הנזיקין נגד כל הגורמים האחרים, בגין רשלנות והפרת חובות חקוקות שגרמו לנזק ולפגיעה, כגון תביעה נגד העירייה ומשרד החינוך.
