מערכת דיוןמשמורת משותפת היא החלטה המתקבלת על ידי שני בני הזוג הנמצאים בהליך גירושין, שמטרתה לנהל אורח חיים שייטיב עם הילדים. באופציה זו, תתקיים בין בני הזוג תקשורת עניינית בכל נושא הקשור לילדים, חלוקת הנטל תהיה שווה, והילדים ישהו זמנים זהים בביתה של האם ובביתו של האב.
עו"ד ישראל חיות עוסק במשך שנים רבות בתחום דיני המשפחה, מעבר לידע הרב שצבר הוא מיישם בתיקיו גם את ההתנהלות בעידן המודרני, כמו משמורת משותפת ופתיחות לשילוב ולשיתוף פעולה הורית בין בני הזוג גם לאחר הפרידה.
משמורת משותפת
ההורים הם האפוטרופסיים לילדיהם מרגע לידתם בכל הקשור להתנהלותם ביום יום, לשמירה על בריאותם ולחינוכם. ההורים החליטו בשלב מסוים להתגרש אך במקרים רבים הם מעוניינים ליצור עבור ילדיהם המשך של הדרך משותפת שהתקיימה עד עתה בין בני הזוג ובבית בכלל. זאת תוך קיום תקשורת עניינית, קבלה משותפת של החלטות חשובות וקיום דיאלוג מכובד ביניהם. לכן הם בוחרים לקיים מעתה ואילך הורות בדרך של משמורת משותפת לאור המסוגלות של כל אחד מהם באופן נפרד לפעול כך מעתה ואילך.
בעידן המודרני, חלו שינויים רבים בהתנהלות התא המשפחתי שהשפיעו באופן טבעי גם על החשיבה וגם על ההחלטות העתידיות הן של בני הזוג העומדים להתגרש והן של שופטי בית המשפט. לא ניתן להתעלם מהעובדה שבימינו שני בני הזוג מנהלים קריירה תובענית, רוב הנשים כבר אינן עקרות בית ורוב הגברים מעורבים במידה זו או אחרת בחינוכם ובכל הקשור לחיי היום יום של הילדים, בגנים, בבתי הספר, וגם בכל הקשור לתחזוקה השוטפת של הבית לרווחת כל בני המשפחה.
משמורת יחידנית
אם בני הזוג אינם מגיעים להסכמות על המשך הדרך לאחר הגירושין, מערב בית המשפט את גורמי הרווחה להכין תסקיר סעד. הם מקיימים שיחות נפרדות עם כל אחד מבני הזוג וגם עם בני הזוג יחדיו, לצורך הבנת החשיבה והרצונות של כל אחד מהם. פקידות הסעד מתרשמות, מרמת האכפתיות של כל אחד מהם לעתידם של הילדים, מדרך הנתינה שלהם בעבר והמוכנות שלהם ליצור עבור הילדים בית חמים ונעים שבו יוכלו להמשיך ולהתפתח ללא מכשולים בדרך.
בהחלטה שמגבש בית המשפט הוא מעניק בראש וראשונה חשיבה ברמת המקרו על טובת הילדים מהו המקום הנכון והטוב ביותר עבורם ללא אבחנה מגדרית, בו יוכלו לגדול באהבה תוך הקפדה על בריאותם ומילוי כל צרכיהם הבסיסיים. על פי המסוגלות ההורית של כל אחד מבני הזוג, תתקבל ההחלטה בעניין מהותי זה.
בדיון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מועלה נושא זה לדיון כדי לקבל החלטה בדבר משמורת יחידנית שבה הילדים גרים אצל הורה עיקרי. פקידות הסעד מגישות לשופט תזכיר מפורט הכולל המלצות בכל מקרה ספציפי. השופט מייחס חשיבות רבה לדוח זה המהווה משקל כבד בהחלטה מי יהיה ההורה העיקרי בתיק. טובת הילדים, הנסיבות האישיות והמשפחתיות של כל משפחה, בקשותיהם של בני הזוג ואופן התנהלותם בנפרד, הן אלה שיכריעו את הכף לכאן או לכאן.
ברוב המקרים, הילדים נותרים ברשות האם אך אם היא אינה מסוגלת לטפל בהם, מחליט בית המשפט על האב כהורה העיקרי. במקרה כזה פטור האב מתשלום דמי מזונות וכמחווה של רצון טוב, מועברים דמי הביטוח הלאומי החודשיים בגין הילדים לחשבון הבנק של האם לכיסוי הוצאות האירוח כשהילדים מגיעים אליה מעת לעת.
דמי מזונות
במשמורת יחידנית, כשהאם מגדלת את ילדיה, משלם אב המשפחה בדרך כלל דמי מזונות לאם המשפחה לכיסוי הוצאות המזון, הביגוד והחינוך של הילדים המשותפים. מדובר בעלויות חודשיות די גבוהות שרבים מבין הגברים מתקשים לעמוד בהתחייבות זו.
בעבר לא נתן בית המשפט לענייני משפחה משקל לכושר ההשתכרות של האם והשית את רוב הנטל הכלכלי על האב. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה כיוון שאי אפשר להתעלם מהכנסתה של האם שבמקרים רבים היא מכובדת ולעתים אף גבוהה יותר משכרו של האב.
הפתרון החדש של משמורת משותפת מייתר את הצורך בתשלום דמי המזונות עבור הילדים. רוב האבות מעורבים בגידול הילדים ולכן רואים את המשמורת המשותפת כדרך הטבעית להמשך הדרך בה הילדים זקוקים לשני ההורים כדי לצמוח. כשבית המשפט משוכנע שמדובר בכוונה כנה ואמתית של האב ולא אמירה סתמית כדי להימנע מתשלום דמי מזונות, הוא מאשר את המשמורת המשותפת.
קיימים מקרים שבהם הגברים אכן מבקשים משמורת משותפת כדי לא לשלם דמי מזונות אך מדובר בכמות קטנה יחסית. בתהליך קבלת ההחלטה, בוחן בית המשפט מקרוב את הנתינה של האב לאורך כל השנים לילדיו, מתרשם מהדוחות של פקידות הסעד ורק לאחר מכן מקבל החלטה מושכלת ההולמת את המציאות.
שינוי בהחלטותיו של בית המשפט
בחלוף השנים מיום החתימה על הסכם הגירושין, ובאופן טבעי, נוצרים שינויים בהרכב המשפחתי, בני הזוג נישאים, ילדים מתבגרים מעוניינים לעבור לגור את ההורה השני, שינויים במקום המגורים, בקריירה או בבריאותם של בני המשפחה. פעמים רבות השינויים הללו גוררים בקשות שונות לבית המשפט לשינוי ההחלטות הקודמות.
כל בקשה כזו נשקלת בכובד ראש תוך התחשבות במכלול כל היחסים והאפשרויות השונות בתא המשפחתי. גם כאן טובת הילד היא הגורם המכריע בקבלת ההחלטה ועל פי מכלול המידע יחליט בית המשפט אם לאשר את השינוי או להשאיר את המצב כמות שהוא.
פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון – יולי 2017
בחודש יולי 2017 , קבע בית המשפט העליון פסק דין תקדימי בדבר המדדים לקביעת דמי המזונות בתיק גירושין. תקדים זה יוצר זוויות ראיה חדשות לנושאים רבים בתיקים בתחום הגירושין, כמו לדוגמה הסדרי הראיה, הפיצול המגדרי, אופן חלוקת התשלומים השונים עבור צרכי הילדים ועוד.
הושגה צורת התנהלות חדשה שעל פיה יפתחו בני הזוג חשבון בנק משותף המיועד לצרכי הילדים, בו יפקיד כל אחד מבני הזוג כסף על פי מה שייקבע וכך ישולמו ההוצאות המשותפות.
בעקבות פסיקה זו, התקבלו החלטות רבות בתיקים אחרים היוצרים שינוי מהותי וחדשני ובטוחני שיהיו פסקי דין נוספים שבהם יהיה שינוי מהותי מפסקי הדין שהוצאו תחת ידם של בתי המשפט בעבר.
