מערכת דיוןעו"ד דוד נרודצקי צבר לאורך שנים רבות ידע וניסיון רב בכמה תחומים משפטיים, פלילי, הוצאה לפועל, ליטיגציה, מסחרי וחברות. הוא מתמחה בתחום האלימות בקרב בני משפחה, בדיני משפחה ומעמד אישי ופותר ביצירתיות משברים משפחתיים הקשורים לאלימות.
אלימות במשפחה
כשקיימות מחלוקות או סכסוכים הגורמים לפרצי אלימות קשה במשפחה, יש כמה דרכים לטיפול בבעיה.
אם קיים חשש שהגורם האלים יפגע שוב בבני המשפחה כולל בילדים, אפשר לבקש מבית המשפט להפיק צו הגנה המקנה למשפחה הגנה מפני הפוגע על ידי הגבלות שונות שימנעו ממנו להגיע לדירת המגורים וכך למזער את האפשרות שיפגע פיזית שוב במשפחתו, למנוע חדירה לפרטיותם, למנוע מעקב, פגיעה ברכוש ובשמו הטוב של האדם ומשפחתו.
הדרישה להוצאת צו הגנה יכולה להגיע מהמשפחה במעגל הראשון או מבני זוג בעבר או בהווה, בן זוג מאותו המין, סבים, אחים, גורמי רווחה או נציג היועץ המשפטי. כל גורם שרואה את הבעייתיות וחושש מהבאות יכול להגיש בקשה מסוג זה.
במקביל יש להגיש תלונה במשטרה נגד הגורם האלים, כיוון שבסמכותו של קצין משטרה להרחיק את החשוד ל – 5 ימים. מעבר לכך, המשטרה מבצעת כמה בדיקות אקוטיות כמו אם החשוד נושא נשק ומפיקה מידע על העבר האלים שלו כדי להיערך לטיפול במקרה ספציפי זה.
בית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני דנים במקרה שמקבלים החלטה אם להפיק את צו ההרחקה נגד הגורם האלים, או לא.
בדיונים הללו ההחלטה מתקבלת בהשתתפותו של צד אחד בלבד, וניתנת לפרק זמן ראשוני של שבעה ימים. בדיון הבא בבית המשפט או בבית הדין הרבני, ישתתפו כבר שני הצדדים ואז תתקבל החלטה אם להאריך את תוקפו של הצו או לא. אם נראה כי המצב עגום ומסוכן, יאות בית המשפט להאריך את צו ההרחקה לפרק זמן של שנה. אם יהיה צורך לאחר שנה, יוארך תוקפו לשנה נוספת במקרים חריגים.
אם מדור בבני נוער, תוגש הבקשה לבית המשפט לנוער שבסמכותו לדון במקרים כאלו.
התייחסות בית המשפט לנושא האלימות במשפחה
לאור העלייה התלולה במקרי האלימות בישראל כשחלק מהם מסתיים במקרי רצח מזעזעים, מתייחס בית המשפט לכל נושא האלימות בקרב המשפחות בחומרה רבה.
על פוגעים ותוקפים באופן אלים ובאופן מיני מוטלים עונשים כבדים הכוללים תקופות ארוכות של מאסר.
המחוקק החריג עבירות כלפי הילדים וכלפי בני זוג כעבירות חמורות וקשות במיוחד ולכן מדובר בתיקים שהנאשמים שבהם מקבלים עונש כבד.
תלונות שווא
בשנים האחרונות התעצמה תופעת תלונות השווא שנמסרות במשטרה בדרך כלל על ידי נשים בגין אלימות לכאורה של בני הזוג.
הגבר שלא ביצע בפועל כל פעולה של אלימות, נעצר על ידי המשטרה, מושפל, מקבל צו הרחקה מביתו ומילדיו, על לא עוול בכפו.
עקב המקרה, נפתח נגדו תיק פלילי במשטרה, המעמיד בסכנה את שמו הטוב, מקום העבודה שלו ואת פרנסתו.
במקרים רבים קשה מאד להוכיח שמדובר בתלונות שווא ולכן בן הזוג עובר כמה מדורי גיהינום עד שמוכחת חפותו.
לאור הנזק הרב שנגרם לגברים רבים עקב תלונות השווא, החליטו כמה מהם לתבוע את האישה על נזק זה. אך מדובר במקרים בודדים. רוב הגברים אינם תובעים את הנשים בגין תלונות שווא אלה.
