מערכת דיוןמספרם של תיקי הגירושין בישראל נמצא בעליה מתמדת. כשמגיעים להחלטה בדבר פירוק התא המשפחתי חשוב מאוד לדעת איך לנהל זאת בצורה הנכונה ובמינימום פגיעות בין בני הזוג ובעיקר בילדיהם.
עורכת הדין סיגל מוסקוביץ, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מובילה את לקוחותיה בדרך לניהול נכון ומיטבי של סכסוך הגירושין.
למה זה חשוב
- גירושין/פרידה מהווים משבר גדול שמלווה בהרבה מאוד אמוציות של כעס, תסכול וכאב וזה מתבטא פעמים רבות גם באגו ויצר נקמה.
- ברגע המשברי הזה – הכול נפרץ, אתה מבולבל. וקיים פחד גדול מהלא-נודע, מה גם שהמשבר נמשך על פני תקופה.
- במצב כזה, קשה מאוד לראות דברים בצורה הגיונית ונכונה. וקל מאוד לעשות טעויות שעלולות להיות להן השלכות בעתיד.
- וכאן נכנס התפקיד של עוה"ד והניסיון שלו, שמסוגל לראות את התמונה כולה לנתח אותה משפטית ולתת הכוונה נכונה וגם תמיכה רגשית שהלקוח כל כך זקוק לה, שהוא יודע שהוא לא לבד – שהוא נמצא בידיים טובות ויש לו הגנה.
באיזה שלב כדאי לערב עו"ד (ייעוץ מקצועי – כבר מהרגע הראשון)
כבר ברגע הראשון. למה? כי "סוף מעשה במחשבה תחילה" – מעבר לבלבול ולחוסר הידע, נכנסים כל היועצים למיניהם (חברים, שכנים, משפחה) שמנדבים עצות בשפע, ומוסיפים לחוסר הוודאות ואדם עשוי לבצע פעולות שעלולות לפגוע בו בהמשך התהליך, או לא לבצע פעולות, כשהוא כן צריך לעשות.
לעורך הדין, יש את הידע ואת הניסיון כדי לספק לך כלים לקבל החלטה צלולה וברורה, לעשות לך סדר במחשבות.
תפקידו של עוה"ד במסגרת הליך הגירושין: ייעוץ, ליווי משפטי ותמיכה.
בעיני, התפקיד שלי, הוא לחשוף את האינטרסים של הלקוח שלי, את מה שחשוב לו, ללוות אותו בתהליך ולשמור עליו, וככל שניתן – והדבר תלוי גם בצד השני – ללא מלחמה מיותרת.
- בשלב הזה של הסכסוך, לא תמיד הלקוח רואה מה טוב בשבילו – למשל כמה שפחות לפגוע בילדים….שמירה על מערכת יחסים סבירה עם בן/בת הזוג.
- מבחינת מה שקורה בשטח – ההליך הוא דינאמי מאוד, ואתה חייב כעו"ד גם לשמש עוגן מקצועי ורגשי, גם לצייד את הלקוח בכלים להתנהלות בתוך הסכסוך וגם לתת מענה לכל אתגר שמופיע בדרך.
גם לזמינות של עוה"ד ולאוזן הקשבת שלו יש משקל מאוד חשוב מאוד, וגם למתן פתרונות איכותיים.
עם זאת, חשוב להבין שקיימים מצבים שאתה לא יכול לקפוץ לפתרון ההסכמי, לפחות לא בשלבים הראשונים של הסכסוך, וזאת משום העדר בשלות של הצדדים או מי מהם.
במקרה כזה, ההיערכות וההתנהלות שונים לגמרי. אני בונה את האסטרטגיה עם הלקוח, דואגת לתכנן את המהלכים 2 צעדים קדימה, ויוזמת מה שנדרש גם כדי למנוע הפתעות מהצד השני. אבל תמיד היד השנייה מושטת למו"מ ולהידברות, ככל שיש מקום לכך.
למה עדיף לסיים את הסכסוך בהסכם גירושין
ראשית, להסכם אפשר להגיע גם תוך כדי ההליך המשפטי, לא רק לפני ובדרך כלל ברוב המקרים, הליכים מסתיימים בהסכם.
לפחות ששה טעמים מהותיים לחשיבותו של הסכם:
- הראשון: המשמעות של הסכם = חליפה בהזמנה אישית
- הסכם הוא למעשה "תפירה" ו"גיבוש" של הבנות והסכמות שנעשית על ידי שני הצדדים, לפי מה שחשוב לכל אחד מהם, ואני מוסיפה גם – תוך ראיה של הצד השני ושל הילדים המשותפים.
- אי הגעה להסכם משמעותה – להפקיד את גורל הלקוח שלי בידי מישהו אחר – ביהמ"ש/ביה"ד שמנחית החלטות מלמעלה ולא תמיד הן מתאימות לנו ולא תמיד הן משרתות את מכלול האינטרסים שלנו.
- השני: עצם התהליך ההסכמי = יצירת מנגנון לשיח נכון יותר (אנחנו מתגרשים זה מזה, ולא מהילדים; קשר הורי שמחליף את הקשר הזוגי).
מייצר מנגנון לשיח עתידי על מחלוקות שיתעוררו והצורך לשתף פעולה בכל מיני עניינים.
- השלישי: כשאתה יודע שאתה בהליך הסכמי-שיתופי, ולא במאבק, זה מרגיע, מייצר שקט בשטח.
- הרביעי: הסכם בר קיימא – לטווח ארוך: ההסכם יחזיק מעמד כי נוצר בשיתוף הצדדים והם חתמו עליו.
- החמישי: אוורור האמוציות
- בביהמ"ש הצד לסכסוך כמעט אינו מדבר (רק בשלבים המתקדמים של החקירה ואז הוא במעמד לא נעים של עומד על דוכן העדים ונחקר). בעצם, לא שומעים אותו עד הסוף, מה חשוב לו, מה מפריע לו, מה הוא רוצה.
- האוורור מקצר את התהליך כי מביא למוכנות נפשית גדולה יותר להגיע להבנות בצורה הגיונית.
- השישי: צמצום עלויות, חסכון בזמן ובתעצומות נפש.
מהו הסכם טוב
ההסכם הוא מעין יצירת אומנות, הוא מלאכת מחשבת כי הסכם גירושין מקפל בתוכו נושאים רבים: גם חלוקת רכוש, גם משמורת הילדים והסדרי שהות, גם מזונות, גם חלוקת כספים וחובות, העדר תביעות עתידיות וכו'.
- הסכם טוב הוא הסכם צופה פני עתיד, הסכם בר קיימא – שיחזיק מים וייתן מענה להשתנות של הזמנים ולא רק למצב הנוכחי, כדי למנוע סכסוך עתידי ופתיחה של ההסכם.. דוגמה: וכאן התפקיד שלי, כעו"ד – הגדרה מדויקת של עלויות המזונות; קיזוזים; צמצום לעלויות ציבוריות; זמנים בהסדרי ראיה (חופשות/חגים/שעות)
- הסכם טוב הוא כזה ששומר על הדברים החשובים ללקוח שלי.
- הסכם טוב חייב להיות מדויק וסגור, ככל שניתן. – שיהיה קשה לפתוח אותו.
- הסכם טוב הוא הסכם הוגן במובן הזה שהלקוח שלי ירגיש ויידע שהוא קיבל את הטוב ביותר בעבורו וגם הצד השני ירגיש כך (זה תמיד איזונים) ולא תהיה מוטיבציה לאף אחד מהם לפתוח את ההסכם.
כשאתה יוצא עם טעם חמוץ, זה יקבל ביטוי בשטח:
- ביחסים עכורים.
- בחוסר גמישות בהסדרי ראיה למשל.
- בתקלות בתשלום המזונות.
- בהיעדר שיתוף פעולה בכל המישורים.
ממה צריך להיזהר בתוך כל התהליך
- מכל מיני עצות של חברים, מביני דבר לכאורה, מעצות באינטרנט.
- הילדים הם מחוץ לתחום: הורים הופכים את הילדים למתווכים ביניהם….פיצול נאמנויות…
- צריך להיזהר מלא להיות אימפולסיביים ולא לפעול מהבטן ולעשות שטויות. אתה חייב להיות שקול ומתוכנן. (כן/לא לצאת מהבית; כן/לא למשוך כספים מהחשבון המשותף; לקחת את הרכב; להעלים חפצים מהבית וכד').
- בעידן של היום – הכול מתועד (SMS, הקלטות, צילומים, תמונות) – צריך לדעת לשמור על סגנון התקשורת, לשמור על מה אומרים, על מה כותבים כי היום גם ביהמ"ש כבר קורא SMS, תמונות וכד'.
- לכל סכסוך הניואנסים שלו ותפקיד עוה"ד:
- לאבחן את המצב.
- לראות את כל התמונה.
- למפות את החולשות והחוזקות.
ולהיות עם הלקוח, ללוות אותו, לכוון אותו ולהיות שם בשבילו.
[thrive_leads id='2567']