הליך גישור בסכסוך משפחה – עו"ד אורי דון יחייא

ריבוי תיקי הגירושין בישראל והעליה המתמדת בכמות התביעות המוגשות לבתי המשפט, הובילה לחקיקת חוק חדש בתחום דיני המשפחה שקיבל תוקף בחודש יולי 2016 – החוק הנקרא בפי הציבור "חוק גישור חובה" (החוק להסדר התדיינויות במשפחה).

עו"ד אורי דון יחייא, בעל ידע רב בתחום המעמד האישי במשך שנים רבות, מוביל את לקוחותיו דרך חוק הגישור החדש לאור דרישת החוק והניסיון ליישב את הסכסוך ללא הליך משפטי.

השפעתו של החוק החדש על זוגות בהליך גירושין

מטרתו העיקרית של חוק הגישור החדש, היא להקטין את הכמות העצומה של תביעות משפטיות המוגשות על ידי בני זוג ברחבי הארץ. נקודת המוצא היא לגשר בין הצדדים וליישב את הסכסוך בהסכמה הדדית. לאור זאת קובע החוק, שבני זוג בסכסוך אינם רשאים להגיש תביעות זה כנגד זה, כל עוד לא מיצו את הליך יישוב הסכסוך והמתינו את מספר הימים של "תקופת הצינון" הקבועה בחוק החדש.

נבהיר: בני זוג שמעוניינים לפנות למגשר פרטי ולבצע אצלו הליך גישור לגירושין, יכולים לעשות זאת גם בלי לעבור דרך הליך יישוב הסכסוך – כמו שהיה לפני החוק. אבל מי שרוצה להגיש תביעה, חייב לעבור קודם דרך הליך יישוב הסכסוך.

אם ההליך מצליח והצדדים מגיעים להסכם, הוא מוגש לבית המשפט או בית הדין הרבני ומקבל תוקף של פסק דין. בדרך זו נחסך כל הדיון המשפטי והנזקים שהוא גורם להורים ולילדים. גם עלויות הגישור נמוכות בהרבה מעלויות הדיונים המשפטיים, וההליך קצר בהרבה.

כיצד מתבצע הליך יישוב הסכסוך

כשאחד מבני הזוג פותח בקשה לישוב סכסוך (בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני), שני בני הזוג מופנים בשלב הראשון לעובדת סוציאלית ביחידת הסיוע המשוייכת לבית המשפט או בית הדין (היכן שנפתח התיק). בפגישה הראשונה שמתקיימת ללא נוכחות עורכי דין, הם מספרים לה על הסכסוך, רצונותיהם והפערים ביניהם. בפגישה עוסקים בנושאים שבמחלוקת, כגון המשמורת בילדים, חלוקת הרכוש, מזונות, נושאים כספיים אחרים, גירושין ועוד.

אם אחד הצדדים אינו מגיע לפגישה הראשונה, יכול בית המשפט להטיל עליו סנקציות. אך בינתיים מרבית השופטים ממעטים לנקוט בסנקציות כלשהן.

יחידת הסיוע יכולה להוביל את התהליך בכיוונים שונים, וזאת עפ"י בחירת הצדדים. למשל: אפשר לנהל הליך גישור ביחידת הסיוע עצמה, בסיועו של עורך דין נייטרלי מטעם יחידת הסיוע (ואז זכאים בני הזוג לשלוש פגישות נוספות ללא עלות); אפשר לפנות לגישור אצל מגשר פרטי מוסמך; אפשר לנהל משא ומתן בין עורכי הדין של הצדדים (אם כל צד שכר עורך דין מטעמו); ואפשר גם להגיש תביעות ולנהל הליך משפטי, לאחר סיום התקופה שנקבעה כמינימום להליך יישוב הסכסוך.

אם אחד הצדדים מודיע שאינו מעוניין להמשיך בהליך יישוב הסכסוך, וגם לא לפנות לגישור – לא ניתן לכפות זאת עליו. רק הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע היא חובה.

היתרונות בהליך יישוב הסכסוך

בהליך זה, בני הזוג נדרשים לקחת פסק זמן לפני שהמצב מתדרדר ומגיע לתביעות הדדיות. הם מקבלים מידע רב, נחשפים לסוגיות ותחומים חדשים עבורם וצריכים לחשוב על פתרונות שמתאימים להם ולילדיהם. ההכוונה פותחת עבורם צוהר לכיווני חשיבה ופתרונות חדשים וכך קל להם יותר לקבל החלטות ולגשר על הפערים ביניהם.

בחירת מגשר המקובל על שני הצדדים

אם בני הזוג מחליטים לפנות למגשר פרטי, יחידת הסיוע תציג בפניהם רשימת מגשרים, אך הם אינם חייבים לבחור מתוך הרשימה וזכותם לפנות לכל מגשר שירצו.

כיצד בוחרים מגשר? דרך המלצות מפה לאוזן או באינטרנט. ובמהלך הפגישה הראשונה עם המגשר ניתן להתרשם מאישיותו ומקצועיותו.

צריכים להיות כימיה ויחסי אמון בין בני הזוג למגשר כדי שהתהליך יצליח. אם אין תחושה טובה, כדאי לפנות למגשר נוסף, להיפגש עמו ואם הוא מתאים יותר אז להמשיך איתו בתהליך הגישור, אך לא לוותר על עצם הניסיון לפתור את הסכסוך בגישור. יש לזכור שהסכם גירושין אינו סוף התהליך, אלא רק ההתחלה. האתגר הגדול של המתגרשים הוא לחיות כגרושים אחרי ההסכם, ולתקשר ביניהם לטובת ילדיהם באופן שיצמצם ככל הניתן את הפגיעה בהם, ולכן עדיף לעשות כל מאמץ לפתור את המחלוקות בשיתוף פעולה וליצור בסיס של תקשורת טובה גם להמשך הדרך. 

ליווי של עו"ד אישי לאורך הליך גירושין

האם כאשר נמצאים בהליך יישוב סכסוך (ביחידת הסיוע) או בגישור פרטי, יש צורך שכל צד יתייעץ גם עם עו"ד מטעמו?

ניתן להציג במענה לשאלה זו שתי גישות: האחת סוברת שמומלץ לכל צד להתייעץ עם עו"ד שידאג לאינטרסים שלו וילווה אותו לאורך התהליך, ייעץ לו לפני פגישות הגישור ואחריהן, ובכל צומת דרכים מה לעשות, ויעבור על טיוטת ההסכם שהמגשר יכין. לחילופין, אנשים רבים בוחרים לסמוך על מקצועיותו של המגשר, שהינו ניטרלי ומקצועי, והם סומכים עליו שיבהיר לכל אחד מהצדדים בכל נקודה את ההשלכות של החלטה כזו או אחרת, וכך יקבל בן הזוג החלטה מושכלת.

מדוע חשוב שיהיה ליווי של עו"ד גם במסגרת בקשה ליישוב סכסוך?

התחום המשפטי על רבדיו הרבים, אינו מוכר למרבית המתגרשים. בתהליך הגירושין נחשפים בני הזוג למידע רב, הן בכל הקשור לילדים והן בקשר לרכוש. לעתים קרובות קשה לקבל החלטות בגלל חוסר הידע, ובנוסף זו אחריות עצומה להבין מה יהיו ההשלכות העתידיות של ההחלטות שמתקבלות כעת. הסכם גירושין הינו הסכם הצופה פני עתיד, והשלכותיו עשויות להגיע שנים רבות קדימה.  

לפיכך עו"ד המתמחה בתחום זה, יכול לכוון את כל אחד מבני הזוג, להרחיב עבורו את הידע בכל מישור ספציפי ולסייע לו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו ועבור ילדיו.

קביעת הסדרי מפגשים זמניים ודמי מזונות זמניים

תקופת ההמתנה, מרגע פתיחת הבקשה לישוב סכסוך ועד שניתן להגיש תביעות, נמשכת מספר חודשים ובמהלכה ייתכנו בעיות דחופות הדורשות פתרון – כגון מצבים של מניעת קשר בין הורה לילד או מצוקה כלכלית וקושי לממן את צרכי הילד. במקרים כאלה, ניתן לפנות לבית המשפט או בית הדין לקבלת סעד, ויינתנו החלטות זמניות. הערכאה השיפוטית יכולה לקבוע הסדרי מפגשים זמניים בין ההורה לילד, או שהאב ישלם בינתיים סכום מסויים לידי האם כדי שתוכל להמשיך לתת מסגרת תומכת בבית לכל צרכי הילדים.

בנוסף, ישנו מנגנון של "קיצור תקופת עיכוב ההליכים". ניתן לפנות לבית המשפט או בית הדין בבקשה לקצר תקופה זו, ולהסביר מהו הצורך הדחוף בהגשת התביעות.

הגשת תביעות

 אם הליך יישוב הסכסוך או הגישור לא צלחו, וגם לא משא ומתן בין עורכי דין, והצדדים לא הצליחו לגבש הסכם – לעתים אין ברירה אלא להגיש תביעה.

את התביעה ניתן להגיש תוך 60 יום לפחות מיום פתיחת הליך יישוב הסכסוך (אלא אם ניתנה החלטה על קיצור התקופה). חשוב לדעת שהצד שפתח את הבקשה לישוב סכסוך, הוא שיוכל לבחור – במשך 15 ימים – לאיזו ערכאה להגיש את תביעותיו (האם לבית המשפט או לבית הדין).