מערכת דיוןכל המשפחות מעוניינות לחיות בהרמוניה, אך במשפחות רבות צצות במהלך השנים מחלוקות שונות העלולות להוביל לסכסוכים, תביעות הדדיות בבתי המשפט והרבה מאד כעסים ועוגמת נפש.
תפיסת עולמי, ונסיוני המקצועי, הובילו אותי למסקנה, כי אם ידוע להורים על בעיה מסוימת המטרידה גורם זה או אחר בתוך המשפחה המצומצמת, וקיים בהם החשש שהניצוץ יידלק בשלב כלשהו בחיים, טוב יעשו אם יתכוננו לכך מבעוד מועד ויעשו ככל הניתן למנוע את התדרדרות המצב.
הדרכים המשפטיות המקובלות למניעת סכסוכים, הן הכנת מסמכים משפטיים, המסדירים את היחסים הממוניים והאישיים במשפחה. כמו למשל: הסכם חיים משותפים, הסכם ממון, יפויי כוח מתמשך, וצוואה. קיומם של ההסכמים והמסמכים הללו יתווה את הדרך לבני המשפחה, וימנע סכסוכים מיותרים. הדבר חשוב במיוחד כשמדובר ב"משפחות החדשות" שהן מורכבות יותר. למשל משפחות בהן התקיימו נישואים שניים ואף שלישיים, וקיימים ילדים מכמה מערכות זוגיות.
במקרים רבים, ואם לא נערכים לכך מראש, נוצרים סכסוכים מכוערים המובילים לקרע במשפחה, להתפלגויות למספר קבוצות הנלחמות זו בזו. בני המשפחה מתרחקים זה מזה, נוצרים נתקים ביחסים, שאולי היו הדוקים בעבר, וכך נהרס המארג המשפחתי. לעיתים המחלוקות נמשכות לאורך שנים רבות. המבוגרים אינם בקשר ביניהם, והצעירים אפילו אינם מכירים זה את זה. זהו מצב מצער עד מאד, במיוחד בחברה מסורתית, כגון זו הישראלית, שהחמימות המשפחתית תמיד נתפסה כסימן היכר .
רובם של הסכסוכים הבינדוריים, נובעים ממשקעי עבר כמו קנאה, מידע לא נכון, מחשבות, כעסים וחוסר אמון מתמשך. יש להצטער על כך שהסכסוכים מתפרצים לעיתים קרובות, דוקא כשההורים נחלשים. ויכוחים בנושא אופן הטיפול בהורים המזדקנים, עימותים עם הורה בפרק ב' או ג' של חייו, כאשר בן/ת הזוג החדשים אינם אהובים. חששות מתחום הירושה העתידית, מימון אשפוזים סיעודיים ועוד ועוד.
בתי המשפט, אשר אינם מסוגלים לטפל בצורה משפטית במחלוקות הרגשיות הללו, נוטים למצוא פתרונות אשר שומרים על האדם הזקן מפני פגיעה או ניצול על ידי הצדדים המסוכסכים, מבלי לפתור את שורש הסכסוך. למשל, באמצעות העברת ההורים חסרי הכשירות המשפטית לאחריותן של תאגידי אפוטרופסות, דוגמת הקרן לטיפול בחסויים. פתרון זה אולי מגן על ההורים, אך אינו מבטיח להם טיפול אישי ויחס אוהב, שהם ראויים לו.
לדעת כותבת מאמר זה, הדרך היעילה, והטובה, ביותר לטיפול במשברים הללו היא גישור משפחתי באמצעות מגשר בעל ניסיון וידע רב בתחום המשפחתי ובאווירה מכובדת. אדם מיומן ושקול שפתר כבר סכסוכים משפחתיים סבוכים רבים יוכל ברוב המקרים לעזור למשפחות שנמצאות במצוקה. בדרך התנהלות זו, המגשר שומע את כל אחד מהצדדים לסכסוך, ונפגש בנפרד עם כל "מחנה" ועם כולם יחד. הוא מקשיב לדעות השונות, לכעסים שהצטברו לאורך תקופת הסכסוך, מבין את האינטרסים האישיים, שם לב לרחשים מתחת לפני השטח, ומתוך כל אלה מציע פתרונות הולמים ומעשיים. והחשוב מכל – המגשרת תופסת את הדור המבוגר, הזקן, ולעיתים החלש – כמי שעליה להגן עליהם מפני האינטרסים של ילדיהם.
כל אחד מהצדדים יכול להגיע למפגשים בליווי עורך דין. המגשר משקף לצדדים את הסיטואציה על כל היבטיה, מעודד את הצדדים למצוא פתרונות יצירתיים, לשמור את הוריהם במרכז, ולצמצם את הפערים ביניהם. מטרת הגישור הינה סיום הסכסוך בדרך הוגנת, מכובדת תוך שימור, או חידוש, הקשרים המשפחתיים.
הגישור מתנהל במקום ניטרלי ומהלך העניינים שבו אינו מועבר לבית המשפט או לכל גורם אחר. רק לאחר החתימה על ההסכמות, ואם נדרש, מועבר הסכם הגישור לבית המשפט כדי לתת לו תוקף וכדי לסיים את ההליכים המשפטיים, ככל שננקטו.
מטרת הגישור היא לשים קץ לעימות, להגיע להבנות ולפתוח דף חדש שיוביל אט אט לחידוש היחסים המשפחתיים הנאותים.
