מערכת דיוןאדמות חקלאיות של ימצא כח אדם שייטפל ויגדל עליהם, יבולים וגידולים חקלאיים יזנחו ויופקרו, פירות, ירקות, חיטה או פרחים שלא ייקטפו בזמן הנכון יאבדו מחיוניותם ולעתים כבר לא יהיה אפשר למכור אותם תמורת הסכום הראוי, טיפול אלמנטרי שלא יבוצע במועד לבעלי החיים יפגע בבריאותם, לכן יש צורך לעבות את מספר העובדים בענפי החקלאות השונים כדי לסייע לבעלי המשקים ולהבטיח את שרידות החקלאות במדינת ישראל.
צו הרחבה לעובדים הזרים בסקטור החקלאי
לפני כמה שנים הבינה סוגיה מהותית זאת גם הממשלה ולכן נחקק צו הרחבה בעניין זה והוא מיועד לבעלי או מפעילי משקים חקלאיים, אגודות שיתופיות, חברות ושותפויות העוסקות בחקלאות, עובדים במשתלות, בתחום גידול הפרחים, בחממות, גננות נוי ועוד. רוב העובדים הללו מגיעים מתאילנד שעמה יש לישראל הסכם בילטראלי ואחוזים קטנים מהעובדים מגיעים מווייטנאם, נפאל וממדינות נוספות.
צו ההרחבה מפרט את כל זכויותיהם של העובדים החקלאיים העוסקים בתחום זה, מעבר לזכויותיהם הבסיסיות בדומה לכלל העובדים בישראל. הזכויות הנוספות שלהם כוללות תוספת כספית עבור כלכלה, מענק שנתי ותשלומי פנסיה.
הסיבה העיקרית להחלת צו ההרחבה רק לעובדים בתחום החקלאי היא העובדה שמדובר בעבודה פיזית קשה מאד, שעות על גבי שעות כל יום בכל תנאי מזג אוויר כולל בשמש היוקדת ובחום של חמישים מעלות בערבה ובבקעה. העובדים הללו נשחקים עקב העבודה המאומצת ולכן המחוקק קבע מכסת עובדים זרים בכל עסק בתחומי החקלאות השונים על פי גודלו והיקף העבודה בו. מכיוון שמדובר במקרים רבים בעבודה עונתית, מניידים את העובדים בין המשקים על פי סוגי הגידולים.
היתרונות עבור העובדים הזרים
עובדים זרים המגיעים ממדינות עולם שלישי שבהן השכר הוא נמוך ביותר, רואים בישראל מדינה מודרנית המשלמת בעין יפה לעובדיה. סך כל התשלומים יחד מותירים בידיו של כל עובד סכום כסף נאה בכל חודש. לכן רבים מהם מעוניינים שגם חבריהם יגיעו לעבוד בישראל, להרוויח סכומי כסף יפים להבדיל מחבריהם העובדים בארצות אחרות ואינם נהנים מהיתרונות הייחודיים הללו.
בנוסף לתשלומים החודשיים שפורטו מעלה, דואג להם המעביד למקום מגורים בסמוך למשק, לתשלומים עבור כלכלה ולתוספת וותק.
בתום 63 חודשי העבודה בארץ, העובד הזר עוזב את המדינה. הוא מקבל את פיצויי פיטורין המגיעים לו וגם את כספי הפנסיה שהצטברו עבורו, אף על פי שלא הגיע עדיין לגיל פרישה.
היתרים לעובדים זרים
עסק בתחום החקלאות הזקוק לידיים עובדות פונה למשרד החקלאות ומבקש לקבל היתרים למספר העובדים שלהם הוא זקוק. כל מעסיק משלם אגרה עבור העסקת עובדים זרים. רק לאחר תשלום האגרה, אפשר לקדם את התהליך הבירוקרטי.
נציגי משרד החקלאות בוחנים כל בקשה בכובד ראש, ומאשרים אותה אם אכן מדובר בעסק שעיסוקו כלול באחד מענפי החקלאות המועדפים. על פי גודלם של כל שטחי הגידולים החקלאיים, יאשר משרד החקלאות את כמות העובדים הזרים שיוכל לקלוט בעל העסק ויעביר את הנתונים ליחידת הסמך העוסקת בתחום העובדים הזרים במשרד התמ"ת.
משרד התמ"ת המקבל בקשה זו, מעניק אישורי הקצאת עובדים לכל משק בהתאם לצורך שלו, אחת לשנה או שנתיים.
הבקשה עוברת למשרד הפנים שמפיק את ההיתרים בפועל לתקופה מקסימלית שהיא 63 חודשים והוא גם זה שמוודא לאחר הנפקת ההיתרים כי תנאי התעסוקה שלהם הם אכן על פי הנהלים שקבועים בחוק.
פיקוח ממשלתי על הנעשה בתחום העסקת עובדים זרים
משרד התמ"ת ורשות האוכלוסין מפקחים על הנעשה במשקים החקלאיים, כל אחד מהם בתחומי האכיפה שלו.
נציגי משרד התעסוקה מגיעים בדרך כלל בהפתעה כדי לבחון מה קורה עם העובדים ביום יום. אם תלושי השכר שלהם מופקים על פי כל הזכויות הרשומות בצו ההרחבה, אם המעביד משלם כחוק, על פי הרף שנקבע את שכר המינימום, העלויות לשעות נוספות, אם מבוצעות הפרשות חודשיות לקופת הפנסיה, אם נחתם הסכם העסקה בין הצדדים הן בעברית והן בשפתו של העובד שהיא בדרך כלל תאית.
הנציגים מגיעים מיוזמתם אחת לכמה זמן או הם מגיעים נקודתית למשק מסוים אם הייתה הלשנה של אחד העובדים, על כך שלא משלמים בו שכר על פי החוק לעובדים הזרים.
נציגי רשות האוכלוסין בודקים אם לכל העובדים יש היתרי עבודה ברי תוקף ואם המעביד דאג להם לדירת מגורים ראויה.
אם אחד ממשרדי הממשלה האלה או שניהם מגלים פעולות לא חוקיות כמו אי תשלום שכר כחוק או עובדים שלא קיבלו בית מגורים אלמנטרי, מוגשת תלונה נגד המעסיק. בגין כל תלונה מקבלים המעסיקים קנסות שמכבידים על מצבם הכלכלי העגום גם ככה בענף זה.
חלק מהתלונות הופכות לתביעות משפטיות נגד המשקים החקלאיים והעומד בראשם וגם כאן נחרץ דינם של המעסיקים לשלם סכומי כסף נכבדים לנוכח אי העמידה שלהם בתנאי צו ההרחבה שחוקק עבור העובדים החקלאיים, לנוכח העבודה הפיזית הקשה שהם מבצעים.
משרדנו, יניב דוד משרד עורכי דין, מייצג חקלאים רבים ברחבי מדינת ישראל ולאורך השנים ייצג חקלאים רבים בהליכים שונים הן בתביעות של עובדים זרים והן בהליכים מנהליים ופליליים מול רשויות המדינה (משרד הכלכלה – העבודה ורשות האוכלוסין). במאמר זה נבקש להציג את הדברים מנקודת מבט קצת שונה ונבחן את נחיצותם של עובדים זרים בתחום החקלאות עת מדובר בצורך אקוטי להמשך החקלאות במדינת ישראל.
