מדי שנה מוגשות בישראל אלפי תביעות בגין רשלנות רפואית. זאת כיוון שבשנים האחרונות גוברת בציבור המודעות למקרים שונים של רשלנות רפואית. כשזה קורה, המכה כואבת מאד ולכן רבים מהנפגעים מחליטים לתבוע את המרפאה או את בית החולים על הנזק שנגרם. לעתים החבל המפריד בין החיים למוות הוא דק מאד וברגע של חשיבה לא ממוקדת של הרופאים או האחיות, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לחולה, נכות, ואף מוות.

התביעות הנפוצות בישראל בתחום זה נוגעות לנושאים כמו רשלנות במהלך ההיריון והלידה, מתן תרופות שאינן מתאימות הגוררות תוצאות הרסניות, ניתוחים פלסטיים, אי – אבחון של גידולים ממאירים וטיפולי שיניים לא אחראיים.

במקרים קיצוניים מעין אלו, תוכלו לקבל סיוע מעורכי דין המתמחים בדיני נזיקין בכלל ובתיקי רשלנות רפואית, בפרט. הם בעלי ותק של שנים רבות וידע עצום בתחום זה העוזר להם בהתנהלות המורכבת מול בתי המשפט. לצורך מימוש הזכויות והגשת תביעה לקבלת פיצוי כספי, מומלץ להכין את כל הניירת הרלוונטית על פי סדר כרונולוגי ולהגיע לשיחת ייעוץ כדי לגבש את ההחלטה הנכונה.

בשלב הראשון ייבדקו הנתונים ויוחלט אם קיימת עילה להגשת תביעה. בשלב השני ולצורך חיזוקה של התביעה בתיק זה, תתווסף גם חוות דעת מרופא מומחה הבקיא בתחום הרפואי המדובר. חוות דעת זו תוגש בשלב הדיון המשפטי ותהיה לה השפעה מכרעת על ההתנהלות בדיון זה.

התביעה שתוגש לבית המשפט בגין רשלנות רפואית תכלול מידע על האדם טרום ההגעה לקבלת טיפול רפואי, את השתלשלות העניינים עד שהאדם קיבל טיפול שגוי או רשלני שגרם לו לתוצאות בלתי הפיכות או חלילה הוא נפטר כתוצאה מכך.

אם מדובר באדם שנגרם לו נזק בלתי הפיך, תספר התביעה על אורח חייו לפני הביקור בבית החולים ועל מצבו כעת בעקבות הרשלנות הרפואית. לדוגמה אדם נורמטיבי שעבד ופרנס את משפחתו בכבוד ובעקבות החלטה שגויה של הצוות הרפואי בוצע לו ניתוח מיותר שגרם לו לנכות. חייו של אותו אדם התהפכו מקצה לקצה, הוא היה לאדם תלותי הן פיזית והן כספית, לא מסוגל לעבוד ולהתפרנס. בנוסף לכך, יש לו הוצאות רפואיות רבות עבור מכשור המתאים לנכים, תרופות ועוד.

אחת המשימות החשובות במסגרת התביעה היא לרכז את חישוב כל העלויות הללו בנוסף לאובדן השוטף של ההכנסה ולנזק הנפשי העצום של אותו אדם שהפך בבת אחת לנכה בגלל הרשלנות הרפואית.

המטרה של הנכה היא לקבל פיצוי הולם מבית החולים לנוכח חומרת המקרה הספציפי שלו. הכספים לא יחפו על הסבל ועל עוגמת הנפש הרבה אך הם יאפשרו לו לחיות בכבוד כך שיוכל לעמוד בכל התשלומים לכיסוי ההוצאות הרפואיות הישירות והנלוות.

תחשיב הפיצוי המגיע לחולה בגין נזקי גוף הוא אינדיבידואלי לכל מקרה ומקרה. ישנם כמה קריטריונים שעל פי הם מתבצע החישוב כגון פרטי המקרה, מצבו של החולה טרם המקרה, כושר השתכרותו ומצבו הפיננסי, גילו של החולה, מספר שנות העבודה שנותרו לו עד הגיעו לגמלאות, שיעור וסוג הנכות שנקבע לו עקב הרשלנות הרפואית, מצבו הרפואי עד יום המקרה, עלות הצרכים הרפואיים להם הוא יידרש כולל מטפל צמוד.

 בית המשפט בודק את הנושא הפיננסי תוך ראיה ומטרה של החזר המצב לקדמותו כלומר שמצבו הכלכלי יהיה זהה למצבו הכלכלי טרם המקרה המצער כך שלא יהיו לו בעיות פיננסיות עתידיות כלשהן.

בנוסף לכך, יקבע בית המשפט פיצוי כספי על נזקים שאינם ממוניים כמו לדוגמה, סבל, כאבים ונזקים נפשיים. כל מקרה נבדק לגופו אך אמת המידה הכללית היא מכפלה של גובה הפיצויים שנקבעים במקרי תאונות דרכים, אין לכך סכומי מינימום או סכומי מקסימום.

הגורמים העיקריים המשפיעים על קביעת סך הפיצויים (על פי תקדימי פסיקה)
שיעורי נכות
בתי המשפט מקבלים החלטות על גובה הפיצוי הכספי על פי שיעורי הנכות שנקבעו לכל חולה, על בסיס חוות דעת רפואיות מוסמכות של עד מומחה. הפיצוי הוא יחסי, לשיעורי נכות נמוכים, ייקבע פיצוי נמוך ולשיעורי נכות גבוהים, דמי פיצוי גבוהים. אחוזי נכות גבוהים המגבילים כעת ויגבילו גם בעתיד את יכולת ההשתכרות וגם ייצרו משקעים נפשיים וסבל רב יותר, יזוכו בפיצוי משמעותי יותר.

כשהרשלנות הרפואית פוגעת באדם שהיה מפרנס בכיר בביתו, וגורמת לו למוות, מפסידים יורשיו את כל הכספים שהיה אמור להרוויח באופן שוטף. במקרים חריגים אלה קיימות פסיקות על פיצוי גם ליורשים לאור הנסיבות הייחודיות.

השפעת גילו של הנפגע על תחשיב הפיצוי
אם מדובר באדם צעיר שנפגע, הרי שכל ימי חייו יסבול מהנכות. אנשים מבוגרים יותר מאבדים את יכולת ההשתכרות שלהם שהייתה אמורה להיות עד מועד יציאתם לגמלאות וכך נפגעת פרנסתם. בית המשפט נותן חשיבות לתחשיב הפיצויים על פי הפסדי שכר עתידיים, הפסד צבירת הזכויות הסוציאליות כמו פנסיה והעלות הכוללת של הטיפולים הרפואיים להם יזדקק החולה בתקופה הקרובה וגם במקרה של החמרה בעתיד. החישוב החשבונאי מתבצע על פי תוחלת החיים הממוצעת בישראל וחישוב גובה שכרו או גובה השכר הממוצע במשק.

במקרה של רשלנות רפואית בתהליך הלידה, מקבלת המשפחה פיצוי גבוה מאד כיוון שיהיה על המשפחה לכלכל ילד זה לאורך כל חייו. מקרים קיצוניים אלה נסגרים בדרך כלל בהסדרי טיעון טרום ההגעה לשלב הדיונים בבית המשפט.

בית המשפט מבדיל בין שני סוגי נכויות – רפואית ותפקודית.
נכות רפואית היא שיעורי נכות שנקבעו אך אינם מפריעים לתפקודו התקין של הנפגע וליכולתו להתנהל באופן עצמאי לדוגמה נכויות הקשורות לתחומי הפלסטיקה, צלקות או שיניים. נושאים שאפשר לתקן אותם באמצעות טיפולים או ניתוחים מתאימים.

נכות תפקודית היא נכות אשר מונעת מהנפגע לתפקד באופן נורמטיבי והופכת את חייו למורכבים ותלויים בעזרתם של אחרים, עקב בעיות נגישות, אורתופדיה, כלכלית, נפשית, פסיכיאטריה, נוירולוגיה, קרדיולוגיה ועוד. ככל שהמגבלות רבות יותר, כך גובה הפיצויים יהיה גבוה הרבה יותר.

רמת השתכרות של נפגעים קטינים
עבור קטינים הנפגעים עקב רשלנות רפואית, מחשבים את חוסר יכולת ההשתכרות על פי השכר הממוצע במשק.

מצבו הרפואי של הנפגע טרם מקרה הרשלנות הרפואית
אדם שטרם המקרה מצבו הבריאותי לא היה תקין לחלוטין ולכן כושר ההשתכרות שלו בעתיד היה לקוי גם ללא קשר לרשלנות הרפואית, יקבל דמי פיצוי מופחתים עקב כך.

עזרה מצד שלישי כולל קרובי משפחה
אנשים שהוגבלו עקב הרשלנות הרפואית נזקקים לעזרה של מטפל בחיי היום-יום. מדובר בעזרה הבסיסית ביותר של כל אדם, רחצה, לבישת בגדים, אוכל, צרכים ועוד.

העזרה מוערכת בכסף גם אם מדובר בקרובי משפחה שמסייעים לאדם הנכה במקום שיעבדו מחוץ לביתם.
פיצויים בגין נכות רפואית נפסקים בבתי המשפט במקרים של תאונות עבודה ותאונות דרכים אך בגין רשלנות רפואית סכומי הפיצוי ברוב המקרים הם גבוהים יותר.

דוגמאות לחישובי נכות לאיברים שונים:
צלקות מכאיבות או נרחבות באזורים רבים עקב ניתוח פלסטי – 20%
שיתוק בגפיים עליונות – 10% עד 50%
פיגור שכלי קל – 20% עד 40%
כריתת רחם – 40%
קטיעת אגודל – 25%
עקרות – 30%