מערכת דיוןתאונות עבודה קורות, לצערנו, בתדירות גבוהה. עובד שנגרם לו נזק גוף בתאונת עבודה זכאי לקבל כספים מכמה גורמים עיקריים: הגורם הראשון הוא המוסד לביטוח לאומי גורם נוסף הוא המעביד, שלרוב מבוטח בפוליסת חבות מעבידים ויש גם תביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שבהן תובעים את ביטוח החובה של הרכב.
תאונות עבודה "קלאסיות" יחשבו כל אותם מקרים המתרחשים במקום העבודה עצמו לדוגמה נפילה מסולם או נזק שנגרם לעובד בשעת תפעול מכונה במפעל.
בניגוד לתאונות דרכים שבהן האחריות לפיצוי על נזקי הגוף היא מוחלטת עובד המבקש לתבוע את מעבידו בנזיקין יצטרך להוכיח כי המעביד התרשל או הפר חובות חוקיות כלפיו.
מהן אותן חובות המוטלות על המעביד כלפי עובדו?
ככלל על המעביד מוטלת חובת זהירות כללית וקונקרטית כלפי עובדו, הוא מחויב לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, לצפות ולמנוע סיכונים אפשריים, לצייד את העובד בציוד מגן (דוגמת משקפי מגן ואטמי אוזניים) כשזה נדרש, להדריך את העובד לגבי הדרך הבטוחה לבצע את עבודתו, לספק לו כלי עבודה תקינים ובטוחים וכדומה,
ככל שהתובע יוכל להראות כי אחת מהחובות הללו לא קוימו על ידי המעביד הוא יצליח בתביעתו הנזיקית .
עוד לדוגמה, יש מפעלים גדולים של למעלה מ50 עובדים שהחוק מחייבם למנות נאמני בטיחות שאחראים על תחום הבטיחות בעבודה, ובמקרים שהמפעל לא מינה ממונה בטיחות הדבר יהיה לו לרועץ ויסייע בתביעת הנזיקין של העובד.
מנגד המעביד והמבטחת שלו ינסו, כמובן , לטעון שהתאונה אירעה באשמתו של התובע אשר נהג בחוסר זהירות או בפזיזות, מה שקרוי בשפת המשפט "אשם תורם". אולם בתי המשפט ערים לחוסר הסימטריה בין העובד למעביד ובתי המשפט אף מטילים על המעביד מעין אחריות מוגברת לבטיחותו של העובד, ומשכך הם לרוב לא יטילו על התובע אשם תורם אלא אם הוא פעל בצורה מסוכנת והפעיל שיקול דעת לקוי לחלוטין, לרוב הטלת אשם תורם על העובדים נעשית בצמצום ובמקרים נדירים על ידי בתי המשפט ואם הם מטילים אשם כזה, מדובר בשיעור נמוך יחסית.
תאונות דרכים שהן תאונות עבודה
כל תאונת דרכים שארעה בטווח הזמנים של העבודה החל ברגע יציאת העובד לעבודה ועד לרגע החזרה מהעבודה הביתה, תיחשב כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.
תאונת דרכים לא תוכר כתאונת עבודה – אם הפסיק העובד את דרכו בדרך המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו. ראוי לציין שהמחוקק קבע כמה מקרים שגם סטייה מהדרך תאפשר להכיר בתאונת דרכים כתאונה בעבודה כמו ליווי ילדים קטנים לגן וקיום מצוות תפילת בוקר.
במקרה של תאונת דרכים שהיא תאונה בעבודה תובעים את ביטוח החובה של הרכב בו נהג או נסע התובע, זה יכול להיות רכב של המעביד או רכב פרטי של העובד.
מרגע האירוע חשוב לתעד את הכול לדווח למשטרה ולקבל אישור משטרה מתאים, לקבל את המסמכים מבית החולים ולשמור את כל התיעוד הרפואי.
המוסד לביטוח לאומי
בסמוך למועד התאונה, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת דמי פגיעה ובקשה להכיר בתאונה כתאונה בעבודה. על פי חוק הביטוח הלאומי ובכפוף להחלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי והוועדות הרפואיות – יכול שיימצא שהעובד זכאי לדמי פגיעה בגין ימי אי הכושר המוחלט ולאחר מכן לגמלת נכות במקרה שתיקבע נכות זמנית ו/או קבועה.
האם קביעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מחייבות בתביעות העובד נגד המעביד
ככל שמדובר בתביעה בגין תאונת דרכים שהיא תאונה בעבודה – תביעה שכאמור מופנית נגד ביטוח החובה של הרכב בו נסע או נהג התובע – קבע המחוקק הסדר מיוחד שלפיו קביעות הוועדות הרפואיות יחייבו גם בהליך על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לדוגמה אם יקבע על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שבתאונת הדרכים שבה נפגע העובד, נקבעה לו נכות של 19% , נכות זו תחייב גם בתביעתו נגד חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב.
בעוד שבתביעות נזיקין נגד המעביד, כל אותן תאונות עבודה "קלאסיות" שאינן תאונות דרכים – הקביעה של המוסד לביטוח לאומי לא מחייבת, ועל התובע בסיוע עורך דינו, להגיש חוות דעת רפואית שתעריך את נכותו הקבועה, עניין הכרוך בהוצאות מצדו של התובע.
האם אפשר לתבוע רק את המעביד בלי להגיש תביעה קודם לביטוח לאומי?
אפשר, אבל לא כדאי, התביעות נגד הביטוח הלאומי לא מערבות שאלות של אשם מצדו של העובד או המעביד, וככל שתיקבע נכות יקבל התובע מענק מן המוסד לביטוח לאומי וגם בתקופת אי הכושר והנכויות הזמניות הוא יפוצה וזה סכום כסף זמין שיכול לעזור לתובע.
כמו כן, את כל הסכומים שקיבל התובע מן המוסד לביטוח לאומי מקזזים מן הסכומים הנפסקים נגד המעביד או נגד חברת הביטוח, דהיינו אין כפל פיצוי ותובע שלא יפנה לביטוח הלאומי צפוי שינוכה מהפיצויים שלו – "ניכוי רעיוני" של הפיצויים להם היה זכאי אם היה מממש את ההליכים בפני המוסד לביטוח לאומי.
