מערכת דיוןעו"ד גבי ברוך אלקיים עוסק בתחום תאונות העבודה, רשלנות רפואית, ביטוח לאומי, תאונות תלמידים ותביעות נגד חברות הביטוח.
בעל ידע וניסיון רב בכל הקשור לתחום זה בכלל ולהתנהלותן של חברות הביטוח בפרט ולכן מתמחה בטיפול מולן.
תאונות עבודה
ההגדרה היא – תאונות הקורות במהלך העבודה, עקב הפעילות במקום העבודה ותנאיו השונים, או מקרה שקרה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה.
- האירוע – כמו לדוגמה נפילה מגובה רב והנזק שנגרם לעובד עקב כך.
- נזק מצטבר הנגרם בשל פעולה יום-יומית קבועה המתבצעת במהלך העבודה, עד התפרצות המחלה כתוצאה מכך.
- מחלת מקצוע, מחלה הנגרמת מהפעולות היום-יומיות הקבועות בעבודה ויוצרות נזק לאחר תקופה ממושכת של ביצוע הפעולות הללו.
התנהלות נכונה במקרה של תאונת עבודה
קיימים כמה שלבים בסיסיים שיש לבצע, כדי לפעול באופן נכון ומיטבי בנושא תאונת העבודה.
- להגיש לקופת חולים טופס 250 וטופס ב.ל. 211 או 202 תלוי אם מדובר בתאונת עבודה או במקרה של מיקרוטראומה.
- להכין את כל המסמכים הרפואיים הנוגעים למחלה.
- צילום מקום האירוע, לפני, אחרי ובשלבי העבודה השונים.
- לכתוב באופן מפורט בסמוך לזמן האירוע את פרטי המקרה כדי לא לשכוח אף פרט אקוטי שיכול להשפיע על התביעות ועל ההחלטות השונות.
- להתייעץ עם עו"ד על דרכי הפעולה המומלצים במקרה זה.
- להגיש תביעה למוסד לביטוח כדי שיכירו בנכות עקב הנזק שנגרם. חובה להגיש תביעה זו עד שנה מיום המקרה. תביעה מאוחרת יותר, לא תוכר כתאונה והמוסד לביטוח לאומי או עלול לקזז כספים כתוצאה מכך.
תשלומים של המוסד לביטוח לאומי
לאחר ההכרה במקרה כתאונת עבודה, מקבל העובד תשלום דמי פגיעה בגין 91 יום לכל היותר ובכפוף להצגת ימי אי כושר ממוסד רפואי.
אם לאחר פרק זמן זה, הוא עדיין אינו מסוגל לחזור באופן סדיר לעבודה, המוסד לביטוח לאומי יאשר לו נכות זמנית. לצורך כך יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, ואם תקבע נכות זמנית והנפגע טרם חזר לעבודה, יש לו אפשרות להגיש תביעה לנכה נזקק לפי תקנה 18א. והמוסד רשאי לאשר לו את התביעה לתקופה נוספת של עד ארבעה חודשים.
הגשת תביעה במוסד לביטוח לאומי והשלכותיה
המוסד לביטוח לאומי והוועדות הרפואיות שלו בוחנים כל מקרה לגופו על פי פירוט המקרה ועל פי חוות הדעת הרפואיות של הרופא המומחה היושב בוועדות.
כדי להוכיח שמדובר בתאונת עבודה, יש להוכיח קשר סיבתי של המחלה לאורח החיים ולסוג הפעילות שביצע העובד באופן תדיר במקום העבודה, לבצע בדיקות רפואיות רבות ולעבור שלבים רבים בבירוקרטיה הסבוכה עד קבלת ההחלטות.
אם נקבעה לעובד נכות בשיעור הנע בין % 9%-19 ,יקבל מענק חד פעמי שנקבע על פי חישוב החלק היחסי לשכרו.
אם שיעור הנכות הוא 20% ומעלה מכך, יקבל העובד קצבה חודשית קבועה. במקרה של החמרה יוכל העובד לדרוש להגיע פעם נוספת לוועדה רפואית כדי להעלות את אחוזי הנכות שלו וכתוצאה מכך גם את גובה הקצבה החודשית.
אם הקביעה של הוועדה הרפואית אינה תואמת את המציאות לדעתו של העובד, יוכל להגיש תוך 60 יום ערעור על גובה הנכות שנקבעה. המוסד לביטוח לאומי יתאם עבורו מועד חדש לוועדה רפואית נוספת בהרכב של שלושה רופאים שתבחן את מצבו לאור טענותיו ותיאור מצבו הרפואי.
אם גם לאחר ועדת הערר הנפגע סבור כי קופח על ידי הוועדה, הוא רשאי לפנות לבית הדין האזורי לעבודה, אך רק בשאלה שבחוק ולא בשאלה שברפואה.
אדם שעקב הפציעה לא יוכל לשוב לעבודתו, זכאי לשיקום מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי.
תביעה נגד המעסיק
אם מדובר ברשלנות של מקום העבודה, אפשר להגיש תביעה בבית המשפט נגד המעסיק, כיוון שהרשלנות שלו גרמה לכך שהוא נפצע.
- אם היה אמור לספק לעובד ציוד מגן כלשהו ולא סיפק ולכן חשף את העובד לעבודה ללא אמצעי בטיחות הכרחיים.
- אם ביצע מעשה שלא היה אמור לבצע ולכן נגרם נזק לעובד.
- לא הדריך את העובד, או שנתן לעובד לבצע עבודה בלי שהעובד עבר הסמכה.
מטרת התביעה היא להוכיח קשר נסיבתי ואת רשלנותו של המעביד, כדי שישלם פיצוי כספי הולם לעובד שנפצע כתוצאה ישירה מחוסר האחריות של המעביד.
כדי לזכות בתביעה יש להוכיח שני דברים
- שהמעביד אחראי למחדל שגרם לנזק.
- את הקשר הסיבתי בין המחדל לנזק שנגרם.
יש לזכור כי מכל סכום שייקבע בית המשפט, יקוזזו הסכומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותה פגיעה.
