
מערכת הבריאות בישראל אינה מותאמת להגשת טיפול רפואי נאות למיליוני תושביה ולכן קיימים מקרים של רשלנות רפואית בקליניקות ובבתי החולים ברחבי הארץ. הרשלנות הרפואית נובעת במקרים רבים מרופאים שעסוקים בטיפול בחולים רבים ועקב כך אינם מרוכזים ולכן מבצעים טעויות קשות לאורך הדרך.
מטופל שנגרם לו נזק רפואי עקב רשלנות רפואית ומעוניין לתבוע את הגורם הרפואי, חשוב שיקבל הכוונה וייעוץ מעורך דין המתמקצע בתחום זה. מדובר בנישה ייחודית ובתחום מורכב המצריך ידע הן משפטי והן רפואי ולכן חשוב לבחור את איש המקצוע הנכון שיוכל לייעץ ולהעניק הכוונה נכונה.
עורך הדין חייב לדעת כל פרט ופרט במקרה זה. גם פרט שנראה לכם שולי, יכול להיות שהוא אקוטי ולכן יש לספר על המקרה, לתעד אותו בתמונות או בהקלטות ולצרף את כל המסמכים הנחוצים מתוך הביקורים התכופים בתי החולים.
במסמכים יודגשו הפעולות הרפואיות שבוצעו או של בוצעו והן אלה שגרמו להידרדרות במצבו של המטופל או גרמו למותו. ייתכן שמדובר באבחנה שגויה, בהמלצה על תרופה שאינה מתאימה לחולה או לניתוח מיותר.
עורך הדין יבצע בדיקה מעמיקה כדי לדעת בוודאות אם במקרה שעליו מדובר אכן הייתה רשלנות רפואית ללא כל ספק או לא. לאור העובדה שרק אדם בעל ידע רפואי מעמיק הבוחן את פרטי המקרה על כל רבדיו, יכול לומר זאת בוודאות, ישכור עורך הדין רופא מומחה בתחום הרפואי הספציפי התואם את המקרה. רופא מומחה זה יבדוק באופן מדוקדק את פרטי המקרה, יקרא בעיון את כל המסמכים הרפואיים הקיימים וייפגש עם החולה. רק לאחר בדיקה מעמיקה שלו, הוא יכתוב חוות דעת ויגיע למסקנה אם הייתה כאן רשלנות רפואית או לא. בהתאם לקביעתו של הרופא המומחה תתקבל החלטה על המשך הדרך, אם להגיש תביעה או לא.
במקרים רבים מה שנראה לאדם נורמטיבי כרשלנות רפואית, זו בעצם ההתנהלות הנהוגה בבתי החולים. כדי לבדוק סוגיה זו לעומק ולא להיכנס להרפתקה משפטית שאולי אין בה עילה חשוב לקבל בשלב הראשון את חוות הדעת של הרופא המומחה.
נושא נוסף שיש לבדוק באופן מעמיק טרם הגשת התביעה הוא לגבי הנזק שנגרם למטופל בעקבות הרשלנות הרפואית לכאורה. קיימים מקרים שאכן הייתה רשלנות רפואית אך למטופל לא נגרם כל נזק או שנגרם נזק שולי שחלף עם הזמן. כאן התביעה אינה כדאית. כל ההתארגנות לצורך הגשת התביעה, הדיונים המשפטיים הארוכים והמתישים וכל זאת בגין עניין מזערי, הוא מיותר. אין ביטחון מלא שהחולה יזכה במשפט וגם אם כן, ההערכה היא שסכום הפיצוי יהיה קטן מאד. אם נשקול על המאזניים את הפיצוי הנמוך מול כל ההתעסקות בנושא, הזמן הרב שיבוזבז וההוצאות בגין הגשת התביעה שהן נכבדות, נבין כי התביעה אינה כדאית.
אם קיים נזק ממשי שבעקבותיו קיבל החולה הכרה כנכה בעל אחוזי נכות לצמיתות, זה המקרה קלאסי להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. יש לוודא שאפשר להוכיח ללא כל ספק את הקשר הסיבתי בין פעולות שבוצעו או לא בוצעו על ידי הצוות הרפואי לבין התוצאה קרי מצבו הבריאותי של החולה. רק אם אפשר להוכיח באופן חד משמעי כי הנזקים הם תוצאת לוואי להתרשלות הרפואית, כדאי להגיש את התביעה. אם הקשר הסיבתי הוא רופף ולא ברור, קיימים סיכויים שאם תוגש תביעה, לא יזכה החולה בפיצוי עקב אי הוכחת הקשר הסיבתי במאת האחוזים.
הגשת תביעה בתחום דיני הנזיקין כרוכה בעלויות גבוהות וכוללת חוות דעת רפואיות, אגרות בית משפט ושכר טרחה נאה לעורך הדין המקצועי. מומלץ להכין תחשיב של ההוצאות מול ההכנסות הבטוחות הצפויות ולראות שזה כדאי באופן מוחלט.
אם קיים חשש שהתביעה תדחה, תפסידו במשפט או הפיצוי יהיה זעום ולא משמעותי, עדיף במקרים רבים לא להגיש את התביעה. גיבוש ההחלטה הסופית בנושא זה היא סיעור מוחות הכרחי שיש לבצע עם עורך הדין על סמך הידע והניסיון רב השנים שלו.
לאחר קבלת מלוא המידע על המקרה ושקלול כל הנתונים, מתקבלת החלטה מושכלת אם אכן יש כאן מקרה של רשלנות רפואית מובהק, אם יש עילה מבוססת לתביעה במקרה זה או לא.
בדיונים המשפטיים, יוכיח עורך הדין באמצעות הראיות המוצקות את אמתות הטענות השונות על הכשלים שהובילו למצבו העכשווי של החולה. במקרים רבים יצרף עורך הדין לכתב התביעה חוות דעת של רופאים מומחים שבדקו את החולה ויכולים להעיד בחוות דעת של מומחה על מצבו, הנזקים שנגרמו לו, פרטים על מצבו הפיזי והנפשי וכל מידע רלוונטי נוסף.
עורך הדין של המשפחה, יבקש מבית המשפט לקבל פיצוי כספי מקסימלי שיכסה את כל ההוצאות המיותרות שעל החולה לשלם עקב מחלתו, את העובדה שאינו יכול להשתכר או משתכר פחות וכמובן את עגמת הנפש הרבה לנוכח המהפך הלא צפוי בחייו.
האם מאמר זה עזר לך?