סימן מסחר רשום – עו"ד שרון סחאי

סימן מסחר הוא סימון שבאמצעותו בעל עסק מסמן את המוצרים או השירותים שלו על מנת לבדל אותם מאלה של המתחרים ועל מנת שיזוהו על ידי ציבור הצרכנים. הסימן יכול להיות צירוף של אותיות, מילים, לוגו עם צורה כלשהי, ובמקרים חריגים אפילו צבע וצלילים.


מהם היתרונות ברישום סימני מסחר?

היתרונות ברישום סימני מסחר הם רבים. נמנה בקצרה את המרכזיים שבהם

  • זכות שימוש ייחודית במוצר/שירות: רישום סימן המסחר מעניק לבעלים של הסימן זכות שימוש ייחודית ובלעדית עבור המוצר/שירות לגביו נרשם סימן המסחר. כלומר, רישום סימן המסחר אוסר על אחרים לרשום או לעשות שימוש בסימן זהה או דומה לסימן הרשום.
  • סימן מסחר יכול להיות מקור להכנסות: ככל שסימן המסחר צובר יותר ויותר פרסום ומוניטין, הוא למעשה הופך להיות נכס בעל ערך משל עצמו – ניתן להעניק לאחרים רישיונות לעשות בו שימוש תמורת כסף, ניתן למכור אותו בכסף ואפילו לשעבד אותו לצורך קבלת הלוואה.
  • זכות תביעה: רישום סימן המסחר מאפשר להגיש תביעה נגד מי שעושה שימוש לא מורשה בסימן. חשוב לדעת שאפשר לזכות בתביעה גם אם הבעלים של הסימן עדיין לא התחיל להשתמש בסימן.
  • עלות רישום הסימן נמוכה: מדובר בעלות אגרת רישום סימן מסחר בגובה 1604 ₪ עבור סוג אחד של מוצר או שירות ואגרה נוספת של 1205 ₪ עבור כל סוג נוסף של מוצר או שירות.
  • ההגנה על סימן המסחר הינה לתקופה ארוכה: תוקף רישום סימן המסחר הינו ל-10 שנים ממועד הגשת הבקשה, כשבתום התקופה ניתן לחדש את התוקף לתקופות נוספות של 10 שנים כל אחת.

היכן ניתן לבדוק אם קיים סימן מסחר על מוצר או שירות?

ישנן שתי אפשרויות לבדוק האם כבר רשום סימן מסחר על מוצר או שירות:

הדרך הראשונה היא באמצעות הגשת בקשה לרשם סימני המסחר הכרוכה בתשלום אגרה של 640 ₪. במקרה זה מחלקת סימני המסחר מבצעת את חיפוש סימן המסחר ומודיעה על תוצאותיו.

הדרך השנייה היא באמצעות חיפוש סימן המסחר באופן עצמאי במאגר סימני המסחר המקוון באתר רשם סימני המסחר.

מהו הנוהל לרישום סימן מסחר?

  • בחירת סוג המוצר/שירות: ישנם 45 סוגים שונים של מוצרים ושירותים לגביהם ניתן לרשום סימני מסחר וחשוב מאוד לבחור את הסוג הנכון והרלונטי לגביו מבוקש רישום הסימן.
  • הגשת בקשת רישום: בשלב הבא מוגשת בקשה לרישום סימן המסחר לרשם סימני המסחר בישראל.
  • תשלום אגרת רישום סימן מסחר: ביחד עם הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר יש לשלם אגרת רישום סימן מסחר בסך של 1604 ₪ עבור סוג אחד של מוצר או שירות ואגרה נוספת של 1205 ₪ עבור כל סוג נוסף של מוצר או שירות (המחירים נכון לחודש מרץ 2018).
  • בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר:בשלב זה, רשם סימני המסחר בוחן את הבקשה ובודק אם הסימן המבוקש עומד בדרישות הקבועות בפקודת סימני מסחר.
  • פרסום סימן המסחר:אם לרשם סימני המסחר אין השגות, הבקשה מקובלת ומתפרסמת ביומן סימני המסחר שמתפרסם אחת לחודש.
  • התנגדויות לרישום סימן המסחר:כעת יש תקופה של 3 חודשים שבמהלכה צדדים שלישיים יכולים להגיש התנגדות לרישום סימן המסחר.
  • רישום סימן מסחר:סימן המסחר נרשם במידה ולא מוגשת התנגדות או מוגשת התנגדות שנדחית.

מה ניתן לתבוע מחברה או אדם שהשתמש בסימן המסחר שלי?

  • איסור שימוש:בראש ובראשונה ניתן לבקש מבית המשפט לתת צו מניעה שיאסור על אותו אדם או חברה להמשיך לעשות שימוש בסימן המסחר.
  • תביעה כספית בגין נזקים:ניתן להגיש תביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו לי כתוצאה מהשימוש הלא מורשה בסימן המסחר, למשל אובדן הכנסות שנגרם לי, או פגיעה במוניטין אם המפר עשה שימוש בסימן המסחר בסחורה מאיכות ירודה.
  • תביעה כספית בגין עשיית עושר ולא במשפט:ניתן גם לתבוע החזר של הרווחים שצברה החברה המתחרה עקב השימוש בסימן המסחר כיוון שבוצעה כאן פעולה של "עשיית עושר ולא במשפט".

רישום סימן מסחר בחו"ל

  • האם יש צורך לרשום את סימן המסחר גם בחו"ל?את סימן המסחר צריך לרשום בכל מדינה בה יש כוונה לעשות בו שימוש. כך שאם יש כוונה לעשות שימוש בסימן המסחר גם מחוץ לישראל, יש צורך לרשום אותו גם באותן מדינות בהן יש כוונה להשתמש בסימן המסחר.
  • רישום סימן מסחר בינלאומי בישראל:ישראל חברה באמנת מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים המונה כ-100 מדינות, ביניהן ארה"ב וחלק ניכר ממדינות אירופה. האמנה מאפשרת להגיש לרשם סימני המסחרבישראל בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי בכל מדינה החברה באמנת מדריד.

רישום סימן מסחר במדינה שאינה חברה באמנת מדריד, מחייב הגשת בקשה ספציפית לרישום סימן המסחר באותה מדינה.

האם ניתן לקבל הגנה גם כאשר לא רשמתי את סימן המסחר?

ניתן לקבל הגנה, אך הנושא מורכב בהרבה בהשוואה למצב בו סימן המסחר רשום. במקרה בו אין רישום, צריך להוכיח למשל שסימן המסחר שלי כבר צבר מוניטין ומוכר בציבור. לכן, מומלץ לרשום את סימן המסחר וליהנות מהיתרונות של סימן מסחר רשום, כשהעלות הינה נמוכה יחסית וחד פעמית.

עו״ד שרון סחאי

לייעוץ עם עו״ד שרון סחאי

עו״ד דב לרר: התלמידים יכולים לקבל פיצוי עד סה״כ של 602,000 ש״ח בגין תאונה אישית בבית הספר/תיכון

תלמידי בתי הספר הלומדים במסגרות החינוך השונות מכיתה א' ועד כתה י"ב, מבוטחים בפוליסה מיוחדת לתלמידים המגנה עליהם במקרי ביטוח.

עורך דין דב לרר מייצג תלמידים רבים התובעים את חברות הביטוח, את המוסד לביטוח לאומי וגופים מוניציפליים שונים בגין תאונות שקרו להם.


היקפי הפוליסה

כל אחת מהרשויות המקומיות, המועצות המקומיות והאזוריות השונות ברחבי הארץ, מחויבות להפעיל פוליסות ביטוח עבור כל אחד מתלמידי בתי הספר הלומד במסגרת חינוכית שחלה עליה חוק חינוך חובה. הפוליסה מגנה על התלמיד 24 שעות ביממה , הן בבית הספר והן בבית או ברחוב. כמו כן, הפוליסה הורחבה והיא תחול גם בחוץ לארץ, כל עוד הימצאות התלמיד בחו"ל קשורה בקשר ישיר למוסד החינוכי.

בעת רישום התלמידים לבתי הספר, חשוב לוודא כי אכן קיימת פוליסה תקפה עבור התלמידים ושהנהלת בית הספר אכן שילמה דמי ביטוח עבור הפעלת הפוליסה.

תאונה היא מקרה לא צפוי, אקט שקורה בפתאומיות ללא אפשרות להתגונן בפניו או להיערך אליו ושבגינו נגרם נזק לאותו תלמיד.

כאמור, על התאונה לגרור בעקבותיה פציעה בדרגות שונות המצריכה טיפול רפואי ולכן על חברת הביטוח חלה החובה לפצות את התלמיד בגין הנזק שנגרם לו. במקרים רבים התלמידים מפסידים ימי לימוד רבים בעת ההחלמה בבית החולים או בבית, הפציעות מצריכות לעתים ניתוחים והיערכות מיוחדת של התלמיד ובני ביתו. ההורים מפסידים ימי עבודה רבים והתלמיד מפסיד ימי לימודים רבים.

על התלמיד לשמור את כל התיעוד הרפואי ולהציגו בפני עורך דינו, אשר ישמש אותו בתביעת הנזק בגין התאונה.

החרגות במקרי ביטוח

  1. במציאות העכשווית, תלמידים רבים נפצעים גם בשל מעשי אלימות הקורים בבית הספר ומחוצה לו. אם הפציעה נגרמה עקב מעשה פלילי, כמו לדוגמה שימוש בסכין, הפוליסה אינה מכסה זאת והתלמיד לא יוכל לתבוע את חברת הביטוח.
  2. הורה שמכה את ילדיו, זהו מקרה חריג, אם יוכח שמדובר בתאונה, יקבל התלמיד פיצוי ואם יוכח שמדובר במקרה פלילי, לא יהיה במקרה זה כיסוי ביטוחי.
  3. הפוליסה אינה מכסה מקרים של התאבדויות.
  4. פוליסת התלמידים אינה מגנה על התלמידים במקרי תאונות דרכים לאור העובדה שקיים ביטוח חובה הממלא תפקיד זה.
  5. במקרה של תאונת דרכים בחו"ל (אלא אם כן, יש הרחבה מפורשת בפוליסה), תאונות עבודה- הגורם המטפל בכך הוא המוסד לביטוח לאומי, רשלנות רפואית ועוד.
  6. נכויות שונות, כמו פגיעה או מחלה נפשית אינם מכוסים בפוליסה ואי אפשר לקבל עבורם פיצוי אלא אם הוכח שהסיטואציה הנפשית נוצרה עקב התאונה. רק אם הוכח כך, יקבל הנפגע פיצוי על הנזק.
  7. אם התלמיד נמצא בחו"ל וחל מקרה ביטוח, הפוליסה תכסה את המקרה רק אם הוא נמצא בחו"ל במסגרת פעילות בית ספרית.
  8. במצב רגיל, הפוליסה אינה מכסה מקרים של מחלות שונות, אלא אם כן, המחלה פרצה עקב התאונה באופן ישיר.

פיצוי כספי

הפוליסה מכסה במקרי הביטוח השונים נזק שהפיצוי המקסימלי בגינו הוא בסך כ- 402,000 ₪.

  • לא ישולם פיצוי בגין נכויות כמו לדוגמה צלקת שתישאר לכל החיים ותיצור נכות אסתטית, אלא אם ועדת החריגים אישרה פיצוי במקרה חריג זה.
  • כל תלמיד שנקבעה לו נכות שהיא מעל 5% – זכאי לקבלת פיצוי.
  • גם תלמיד שלא נקבעו לו אחוזי נכות לצמיתה, אך נגרם לו שבר או נזק אחר רשאי לתבוע את חברת הביטוח בגין פגיעה זו, בהתאם לסעיפי הפוליסה, לגבי זכאות בגין נכות זמנית והחזר עבור הוצאות רפואיות ( למעט מקרים בהם- יש מקור אחר שישלם ההוצאות הרפואיות לפי חוק, סכום יומי עבור נכות זמנית שווה ל- 213 ₪ לכל יום החל מיום התאונה בתנאי שיש מינימום 45 ימים רצופים והתשלום עד 3 חודשים.
  • כך למשל, קביעת אחוזי נכות בשיעור 10%, בעקבות חוות דעת של מומחה על הפגיעה- מקנה פיצוי שערכו 10% מגובה הפיצוי המקסימלי דהיינו 40,200 ₪ .
  • מעבר לסכום המרבי בסך כ- 402,000 ₪ (בגין 100% נכות לצמיתה), קיימים מקרים חריגים שבהם יש החלטה להעניק לנפגע גם מענק [תוספת] חומרה, כשאחוזי הנכות לצמיתה גבוהים מ- 80%. אז, אותו נפגע יקבל תוספת של כ- 50% משווי הנכות לצמיתה, עקב סעיף ההחמרה (מעל 80% נכות רפואית,לצמיתות). היקף הפיצוי המקסימלי בגין מענק החומרה הוא כ- 200,000 ₪ (כ- 50% תוספת לצמיתות). סה"כ כ- 602,000 ₪.
  • בכל מקרה לא יהיה פיצוי בגין פוליסת תלמיד, שערכו הוא למעלה מ – 602,000 ₪, בגין הנכות הצמיתה.
  • במקרה של מוות, עקב תאונת תלמידים, ישולם פיצוי כספי בסך של כ- 150,000 ₪.

מועדי הגשת תביעות לחברות הביטוח

במקרי תאונות, אפשר להגיש תביעות לחברות הביטוח במהלך השנים שבהם שהו התלמידים במסגרות החינוכיות השונות. ולעניין ההתיישנות- 3 שנים נוספות, מהמועד שבו הנפגע בגיר (בן 18), ועד גיל 21.  לאחר מכן, אין אפשרות לתבוע את חברות הביטוח על מקרי תאונות שחלו במסגרות שנות הלימודים.

תביעות מצטברות

קיימים מקרים שבהם יש להגיש תביעות מצטברות, קרי שיש מספר גורמים אותם ניתן לתבוע מעבר ובנוסף לתביעה בגין פוליסת הביטוח בגין תאונות תלמידים, עבור מקרה ספציפי.

כך למשל, אם תלמיד מעד בבית הספר כיוון שהמרצפות לא רוצפו כיאות, אפשר לתבוע בנוסף לחברת הביטוח בגין תאונות תלמידים גם את העיריה שלא תיקנה את המפגע בגין רשלנותה בכך שלא דאגה לתחזוקה הולמת ובנוסף לכך לתבוע את משרד החינוך כיוון שמנהלי בית הספר לא דאגו לתיקון המפגע ולא פיקחו על הנושא כך שיבוצע.

כך למעשה, התביעות הן גם תביעות חוזיות כנגד חברות הביטוח (מכוח פוליסת תאונות תלמידים) וגם  במצטבר תביעות מכוח עילת הנזיקין נגד כל הגורמים האחרים, בגין רשלנות והפרת חובות חקוקות שגרמו לנזק ולפגיעה, כגון תביעה נגד העירייה ומשרד החינוך.

עו״ד דב לרר