מערכת דיוןנוכח המציאות של היום, בה קיים האינטרנט באמצעותו אפשר להכיר אנשים מכל העולם, בנוסף על כך, היום קל יותר לחצות את גבולות המדינה ולטייל בעולם וכתוצאה מכך, נוצרים הרבה מאד זוגות מעורבים שאחד מהם ישראלי והשני הוא ממדינה זרה.
בן הזוג הזר של הישראלי זכאי למעמד בישראל מכוח זכות היסוד לתא משפחתי, אשר מוכרת הן על ידי המשפט הבין-לאומי והן על ידי המשפט הישראלי.
כדי שבן הזוג הזר יוכל לחיות בישראל חיים נורמטיביים עליו לעבור הליך ארוך ומפרך במשרד הפנים.
בהתאם לכללים של משרד הפנים, בן הזוג הזר אינו רשאי לקבל באופן מידי אזרחות ישראלית, אלא עליו להמתין פרק זמן ארוך כדי שמשרד הפנים יוודא שאכן מדובר בקשר אמתי של אהבה ולא קשר פיקטיבי לצורך קבלת האזרחות הישראלית בלבד. כמו כן, משרד הפנים מעוניין לוודא שמרכז החיים של בן הזוג הזר הוא אכן בישראל.
מסלולים עיקריים לצורך קבלת האישורים
משרד הפנים ייצר שני מסלולים עיקריים לצורך קבלת מעמד לבן הזוג הזר באמצעות נהליו, האחד עבור בני זוג נשואים והשני עבור בני זוג, אשר אינם נשואים לרבות בני אותו מין.
שני ההליכים שונים זה מזה.
ישנם כמה הבדלים בין ההליכים, למשל, אורכו של ההליך המדורג של בני זוג נשואים נמשך כחמש שנים וכבר בחלוף חצי שנה של אשרת עבודה, בן הזוג מקבל תעודת זהות זמנית – מעמד של תושב ארעי (א/5).
בהליך של בני זוג שאינם נשואים, לעומת זאת, ההליך נמשך כשמונה שנים ובן הזוג הזר יקבל מעמד של תושב ארעי רק בחלוף שלוש שנים במהלכם הוא יזכה לאשרת עבודה, אשר תוארך אחת לשנה.
הבדל אחר בין ההליכים יחול כאשר לבן הזוג הזר ישנו ילד קטין מנישואים קודמים. לפי הנוהל של בני זוג לא נשואים, כלל לא ניתן לצרף ילד קטין ממערכת יחסים קודמת לעומת בני זוג נשואים. הבדל זה, לטעמי, הוא הפליה בין הנהלים ועיוות דין במידה מסוימת.
הבדל מהותי נוסף טמון בכך שבסוף ההליך מקבל בן הזוג הזר הנשוי אזרחות ישראלית ובן הזוג הזר מקבל מעמד של תושב קבע.
קבלת אישור עבור בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי
משרד הפנים קבע כמה נהלים וקריטריונים לצורך הענקת אזרחות לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי. כבר בתחילת התהליך, נדרשים בני הזוג להעביר מסמכים רבים המעידים על כך שאכן מדובר בקשר אמתי כמו תדפיסים מחשבון הבנק המשותף, מכתבים מחברים ומקרובי משפחה המעידים על הקשר ותמונות מהתקופה האחרונה. בנוסף לכך, ישנם כמה מסמכים ציבוריים שעל בן הזוג הזר להביא כגון תעודת לידה, אישור על מצב אישי, תעודת יושר ועוד.
בפגישה מתואמת מראש המתקיימת מעת לעת במשרד הפנים, מעבירים בני הזוג את מלוא המסמכים. כל מסמך חסר יצריך פגישה נוספת והמתנה של כמה חודשים נוספים.
במהלך סבב הפגישות, מקיימים פקידי משרד הפנים ראיונות נפרדים עם כל אחד מבני הזוג כדי לוודא שאכן מדובר בזוגיות אמתית. לאחר שלב זה, אם בני הזוג הותירו רושם חיובי ונראה כי אכן מדובר בקשר זוגי, מקבל בן הזוג הזר מעמד של תושב ארעי לשנה (א/5).
מדי שנה על בני הזוג להתייצב לפגישה שתואמה מראש במשרד הפנים עם המסמכים הנדרשים כולל מכתבים חדשים מבני משפחה ומחברים להוכחת הקשרים הזוגיים, תמונות, חשבונות של החזקת מקום מגורים משותף ועוד.
משרד הפנים דורש מהם לאורך מסלול זה הרבה מאד מסמכים חדשים, הוכחות שונות ומקיים ראיונות נוספים. הליך זה נמשך כחמש שנים ורק לאחר מכן אם משרד הפנים מאשר את הבקשה, מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח ישראלי, תעודת זהות ישראלית כחולה, ואף דרכון ישראלי. כמו כן קיימת לבן זוג הזר מעתה ואילך גם הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת ישראל.
ממועד קבלת תעודת הזהות לרבות תעודת זהות כתומה (תושב ארעי – א/5), בן הזוג הזר יהיה זכאי לכל הזכויות הסוציאליות של אזרחי ישראל כמו ביטוח רפואי, דמי אבטלה, השלמת הכנסה וכו'.
קבלת אישור עבור בן זוג זר שאינו נשוי לאזרח ישראלי אלא הוא הידוע בציבור
התהליך ההתחלתי הוא זהה לתהליך של בני זוג נשואים אך הוא נמשך שמונה שנים ולא חמש שנים.
בן הזוג הזר מקבל מעמד של תושב ארעי רק לאחר שלוש שנים אשר במהלכם הוא יקבל אשרת תייר עם אישור עבודה, אשר יוארך אחת לשנה בשנה נוספת.
בסיום תהליך ההסדרה, יקבל בן הזוג רישיון לישיבת קבע. מעמד זה דומה לאזרחות ישראלית, ההבדל המהותי טמון בכך שתושב קבע אינו רשאי לבחור ולהיבחר.
בן הזוג הזר יהיה זכאי ממועד קבלת מעמד של תושב ארעי לכל הזכויות הסוציאליות של אזרחי ישראל כמו ביטוח רפואי, דמי אבטלה, השלמת הכנסה וכו'.
