מערכת דיוןהמשפט הצבאי הוא תחום משפטי מיוחד, שהוא תת-תחום בזירה הפלילית, עורך דין שעסק בכך במהלך שירותו הצבאי או לאחר מכן הוא בעל ידע וניסיון רב בנישה ספציפית וייחודית זו.
עו"ד שגיא גרינפלד עבר דרך ארוכה משנות שירותו הרבות בפרקליטות הצבאית כתובע בפרקליטות עריקים ובפרקליטות מרכז ודרך ייצוג מאות חיילים בשירות סדיר ואזרחים בעלי בעיות כאלה ואחרות שנמשכו מתקופת שירותם הצבאי לתוך חיי האזרחות או בעיות אשר החלו בטרם הגיוס ועתידות להשפיע על השירות הצבאי. עוה"ד גרינפלד מודע היטב להתנהלות בבתי הדין המשמעתיים ובבתי הדין הצבאיים. עורך הדין גרינפלד אף משרת כתובע במילואים בפרקליטות הצבאית ומשמש כיו"ר משותף של וועדת צבא וביטחון במחוז ת"א בלשכת עורכי הדין. בנוסף לכך, הוא עוסק בתחום הפלילי האזרחי במשך שנים רבות.
חיילים רבים נשפטים לתקופות מאסר שונות במתקני הכליאה ובבתי הכלא ברחבי הארץ, מספרם מוערך בכ – 22,000 חיילים.
קיימות שלש סיבות עיקריות שגללן נשפטים חיילים: עבירת עריקות, עבירת שימוש ואחזקה בסמים ולבסוף, עבירות פליליות אחרות.
פילוח העבירות בצבא
כ – % 70 מכלל העבירות הן בגין השתמטות ועריקות משירות צבאי.
כ – % 20 מכלל העבירות הן בגין שימוש והחזקה של סמים לשימוש אישי.
כ – % 10 מכלל העבירות הן בגין עבירות פליליות חמורות בתחומי הנשק, המין סחר בסמים ובאלימות.
עריקות – היעדרות מהשירות שלא ברשות
משתמט – מלש"ב, מועמד לשרות ביטחון,(מלש"ב) שנקרא לשירות ולא התייצב במועד שנקבע לו.
עריק בקו"ם – לאחר הגעת המלש"ב ללשכת הגיוס ולאחר מכן למיטב, אם בוחר המלש"ב – שכבר הפך הלכה למעשה לחייל – שלא להתייצב להמשך שיבוצו ועזב את לשכת הגיוס .
עריק סדיר – חייל שבמהלך שירותו הצבאי החליט, מסיבותיו שלו, להפסיק לאלתר את הגעתו ליחידתו ולכן פתח בעריקות ולא חזר ליחידתו במועד שנקבע לו.
עריק סדיר שנעדר מיחידתו עד 100 ימים, יישפט בבית הדין המשמעתי. אם נעדר פרק זמן ארוך מ – 100 ימים, יישפט בבית הדין הצבאי.
נפקד – חייל הנעדר עד 21 ימים מיחידתו. היעדרות הנמשכת לאחר פרק זמן זה, נחשבת עריקות.
עבירות סמים "קלים"
הצבא מתייחס בחומרה לעבירות הסמים ככלל ועבירות שעניינן שימוש בתוך יחידה צבאית ובזמן תפקיד בפועל וב"שידול" (הספקה/סחר/תיווך) לחייל אחר.
אם מדובר בשימוש בסם קל בנסיבות אזרחיות ובמקרה חד פעמי, ישנה אפשרות לסנגור לפנות לתביעה הצבאית בבקשה לבצע הסדר הקפאה המקביל להסדר המותנה הפלילי בשיפוט האזרחי. החייל מואשם בעבירה, חותם על הסכם מותנה, ובמשך 12 חודשים נמצא במעקב ועובר בדיקות שתן תכופות לגילוי שאריות סם. אם לאחר פרק זמן זה, החייל עמד בהתחייבויותיו ונמצא שלילי בבדיקת הסם, התיק ייסגר. אך אם במהלך תקופה זו, נמצא חומר פעיל של סם בשתן של החייל והתגלה כי החייל צורך סם, יוגש נגד החייל כתב אישום, בגין המקרה שהוביל להסדר הקפאה, וכתבי אישום חדשים בגין העבירות הנוכחיות, הן על עבירת השימוש בסם והן על עבירת אי העמידה בהסכם שעליו חתם.
אם מדובר בשימושים ספורים בסמים, העונש ברוב המקרים יהיה מאסר בן כמה שבועות.
אם מדובר בשימוש בסמים "קשים", העונש ברוב המקרים יהיה מאסר של כמה חודשים ובנוסף לכך רישום פלילי מלא שיכתים את 17 השנים הקרובות בעתידו של החייל.
התנהלות בעת חקירה של משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח)
כשמצ"ח מקבל מידע על עבירה זו או אחרת של חייל מסוים, מתחילה חקירה הכוללת אמצעים רבים, לרבות תשאול חיילים ומפקדים ביחידה מחקרי תקשורת וכד'. עבור רוב החיילים זו הפעם הראשונה שהם נמצאים במעמד חקירה בחשד לעבירה פלילית
עקב חוסר הניסיון, אי הכרת הזכויות המוקנות לחשוד, והידע החסר של החיילים בתחום יש כמה הנחיות בסיסיות שחשוב להדגיש ולמלא במקרים הללו
- ככל וחייל יודע כי הוא עתיד להיחקר, מומלץ בשלב ראשוני, לפגוש בעו"ד מנוסה בדין הצבאי לצורך הבנת ההליך ו"גידור" סיכונים.
- בטרם מסירת גרסה, להתייעץ עם עורך דין הבקיא בכל הקשור להתנהלות בתחום השיפוט הצבאי.
השימוש בזכות ההיוועצות היא זכות של כל נחקר וחשוב לעמוד על מימושה.
גופי השיפוט הצבאיים
מסלול דין משמעתי (דמ"ש) – הליך שיפוטי המנוהל על ידי קצין שיפוט צבאי שדרגתו, ברוב המקרים, סגן אלוף ומעלה, שאינו עוסק בשיפוט בתפקידו הצבאי ועל פי רוב הוא מפקד יחידה/מג"ד או ביחידות בהם נשפטים רבים (בסיסי כליאה / לשכת גיוס וכד') קצין ייעודי. העונש המקסימלי הניתן בדמ"ש כפוף לדרגת הקצין ששופט ונע בין 35-20 ימי מחבוש (כליאה לכל דבר ועניין). בדין משמעתי אין רישום פלילי חיצוני לצבא בגין ביצוע העבירה ועל כן ביצוע העבירה לא יירשם במרשם הפלילי והעבירה לא תשפיע על המשך חייו של החייל.
באופציה זו לחייל יש אפשרות להתייעץ עם סניגור לקראת מועד השיפוט ואף לקבל ממנו מסמכים רלוונטיים למשפט אך הסניגור אינו מורשה להיות חלק מ"צוות ההגנה" במשפט עצמו.
מסלול בית דין צבאי – שיפוט המנוהל על ידי שופט צבאי שסמכויותיו מקבילות לשופט בבית משפט השלום. השופט הצבאי שרת לפחות עשור כעו"ד ולאחר מכן מונה להיות שופט. בדרך כלל מדובר באדם בעל וותק רב ששימש סניגור ותובע בפרקליטות ומונה להיות שופט בבית הדין הצבאי. במקרים "פשוטים/קלים" השופט יושב לבדו על כס השיפוט והעונש המקסימלי שהוא יכול לגזור על נאשם הוא שנת מאסר.
במקרים מורכבים, חמורים או במקרים בהם הפרקליטות הצבאית מעוניינת לבקש למעלה משנת מאסר יושבים, לצד השופט, שני קצינים כשופטי צד, שהם לאו דווקא שופטים בהכשרתם, ויחד גוזרים את דין החייל. במקרה דנן אין הגבלת ענישה, פרט לענישה הרלוונטית בחוק בגין ביצוע העבירה.
בנוסף לעונש ויש הרואים זאת כלק מהעונש עצמו, הרשעה מובילה לרישום פלילי של העבירה, שיכביד על התנהלותו האישית של החייל להמשך חייו למשך 17 שנה.
לאור חומרת העונשים וההשלכות הרבות של הרישום הפלילי, משתדלים ביחידות הצבאיות לעשות כל שניתן כדי לשפוט חיילים בדין משמעתי ולא להגיע לשיפוט בבתי הדין הצבאיים.
הרישום הפלילי גורם לתוצאות עתידיות קשות בהמשך ההתנהלות של החיילים באזרחות ולכן נקבע תיקון 63 לחוק השיפוט הצבאי בחודש נובמבר 2011, היוצר אפשרות של רישום פלילי מופחת.
רישום פלילי מופחת מזכיר את "אי הרשעה" בהליך הפלילי וזאת בהינתן עבירה ותקופת מאסר מוגדרים. באופציה זו לחייל חובת ייצוג בבית הדין הצבאי.
הבדלים בין שיפוט פלילי בבית משפט לשיפוט צבאי בבית הדין הצבאי
החוקים הצבאיים מצומצמים, ביחס לחוקים הפליליים, אולם, החוק הצבאי מאמץ את החוק הפלילי בכל מקום שהחוק הפלילי שותק או לא מתייחס.
עבירות ייחודיות לחיילים נשפטות בחומרה רבה וככלל מתחמי הענישה הם גבוהים יותר ביחס למתחמי הענישה בביהמ"ש. כדוגמה, אזרח הנעצר על ידי המשטרה מובא תוך 24 שעות לדיון בשחרורו או בהארכת מעצר. לעומת זאת חייל מובא לשיפוט, בחלק מהעבירות, רק לאחר 48 שעות. בשנים האחרונות המגמה בצבא היא לקצר פרק זמן זה.
חוק ההתיישנות
סמכות הצבא להעמיד לדין חייל משוחרר נמשכת לתקופה של ששה חודשים מיום השחרור מהשירות הצבאי,אך בעבירות צבאיות מובהקות לדוגמא גניבה מחייל הסמכות היא לשנה מיום השחרור והמשפט ייערך בטריבונל צבאי ולא בבית משפט אזרחי לאור העובדה שהעבירה בוצעה בעת שירותו הצבאי. לגבי עבירת העריקות או השתמטות משירות צבאי היא אינה מתיישנת וישנן תיקים של עריקים שנמשכים שנים רבות וככל שהזמן עובר חומרת העבירה עולה. ישנם חריגים כגון משתמט למשך 18 שנים שטופל על ידי משרדינו ולאחר בחינת חומר הראיות ונסיבותיו האישיות הגשנו בקשה לביטול פקודת המעצר וסגירת התיק – הפרקליטות בצעד נדיר נענתה לבקשה וכך בוטלה נגדו פקודת המעצר וההגבלות הנוספות והוא לא ישב במאסר כלל.
מאסר בבתי הכלא
אזרחים וחיילים שנשפטו בבית דין צבאי, לתקופת מאסר ממושכת, מבקשים מעת לעת לשנות את מיקום הכליאה, מבסיס כליאה צבאי, הנחשב נוקשה יותר, אך בו אוכלוסייה "נורמטיבית" ברובה לבית כלא אזרחי שהוא פחות "קשוח" אך יש בו יותר עבריינים "קשים" יותר ורצידיביסטים. הוועדה הרלוונטית היא "ועדה – 210" בה דן השופט בכל תיק לגופו ומחליט אם לאשר את שינוי מקום ריצוי הכליאה.
